מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 11.7.1940 בארגנטינה להורים רחל ומאיר צבי כ"ץ באנטרה ריוס (entre rios)בעיירה שקראו לה קלרה.

 

עד גיל 3 גדלתי שם ואז עברנו לבואנוס איירס. גרנו שם עד שמלאו לי 9. בשנת 1949 עלינו לארץ. שבועיים גרנו בבית ערבי נטוש,שדוד שלי אח של אבא שלי סידר עבורנו. לאחר מכן עברנו לקסטינה (שהיה מחנה אנגלי נטוש) ושם נוסד כפר שבהמשך קיבל את השם כפר אחים ועבר יותר צפונה.

 

העשרה: "קסטינה " ( בערבית: ?????? באנגלית: Qastina) היה כפר ערבי בשפלה באזור קריית מלאכי של היום. קסטינה היה ממוקם על כביש מרכזי המוביל מעזה ליפו וגם מעזה ללטרון ולירושלים (עד היום מוכר המקום כצומת קסטינה), בגובה 50 מטר מעל פני הים, והשתייך לנפת עזה שבמחוז עזה (1945). שטחי אדמותיו היו 12,019 דונם ובשנת 1945 מנה 890 נפשות‏. ב-9 ביולי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, הכפר התרוקן מתושביו ובמקום שבו שכן נמצאים היום היישובים קריית מלאכי, כפר אחים, כפר ורבורג ואביגדור. ב-1938 במהלך המרד הערבי הגדול השתתפו תושבי הכפר בקרב צומת מסמיה."(ויקיפדיה)

במושב היה לנו רפת קטנה, גן ירק וחיים שקטים (עם לא מעט גנבות של ערבים).בגן ירק גידלנו עגבניות, מלפפונים, חצילים, פלפלים ועוד. ברפת היה לנו 18 פרות בסוף פרד ועגלה בנוסף גידלנו ירק לבהמות.

 

כפר אחים

האנדרטה לחללי מלחמת העצמאות , בכפר אחים, בראש הרשימה צבי ואפרים גובר

 

השם של כפר אחים נקבע ע"ש האחים אפרים וצבי גובר שהיו ילידי כפר ורבורג לרבקה ומרדכי גובר ואחותם חיה. השם ניתן לבקשת ההורים שהיו מאוד פעילים בחינוך עולים חדשים בלכיש. האחים נפלו במלחמת השחרור. תושבי כפר אחים היו ניצולי שואה שעלו מהונגריה וצ'כוסלובקיה (שהיו צ'כיה וסלובקיה אך מחוברות) ומעט טרנסלבניה עד 1914 (טרנסלבניה הייתה בידי ההונגרים ובשנת 1918 טרנסלבניה עברה לידי הרומנים).