מאגר סיפורי מורשת

שמי סימי, נולדתי במרוקו בעיר מרקש, בשנת 1939. במרוקו חייתי עם הוריי ועם עשרה אחים. עליתי ארצה בשנת 1956 למעברה, עם בעלי אחרי שלושה חודשים, התחתנו בגיל 16. עלינו לארץ מפני שבשנת 1956 הייתה מהפיכה של המלך- הצרפתים גורשו לפריז והיהודים לישראל. המצב בארץ בשנת 1956 היה קשה מאוד, היה חוסר באוכל וקושי עם שפה, ובדיוק נולדה לי ילדה ובעלי עבד כל היום. גרתי לבד במעברה למרות שבאתי מבית מכובד מאוד במרוקו ולכן היה מאוד קשה. אחרי תקופה שעליתי לארץ, עבדתי באוניברסיטת תל אביב כעוזרת לבורנטית במשך שש שנים. לאחר מכן ילדתי שני ילדים ועשיתי הפסקה, ומפני כשהאוניברסיטה עברו לרמת אביב זה היה רחוק ולכן הפסקתי וקיבלתי פיצויים.

בשנת 1963 גם משפחתי עלתה לארץ. לצערי הרב אבי עלה רק עם אחיי כי אמי נפטרה במרוקו אחרי שכבר עליתי לארץ. אבי התחתן שוב ונולדו לו עוד שתי בנות.

היום יש שישה ילדים: שלוש בנות ושלושה בנים, גם נכדים וגם נינים. הקשר עם הילדים הוא קשר טוב מאוד! חינכתי אותם טוב, כולם למדו ועובדים בעבודה טובה. הבת הגדולה (אילנה)-עובדת במשטרה. הבן השני (דוד)-מכונאי. הבת השלישית (חנה)-אחות. הבת הרביעית (אורלי)-מורה לאנגלית. הבן החמישי (יגאל) שגר בארצות הברית-מתעסק בנדל"ן והוא עוסק בספורט וחוזר על השורשים של בעלי. והקטן (יובל)-עובד בהייטק בקופת חולים לאומית. אני גאה מאוד בכל הילדים הנכדים והנינים! בעלי נפטר לפני 4 שנים בשנת 2014 והוא היה אלוף הארץ באופניים ומאמן כושר.

לקובץ התיעוד המלא: 

הזוית האישית

סימי בן דוד השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי התלמידה נס עזיזה. התכנית נערכה בביה״ס בית וגן דרכא בבת ים, התשע״ט.