שלום, קוראים לי אסטל צ'ייזן נולדתי בשנת 1953, בפורט אליזבט, בדרום אפריקה. פה בארץ, הרבה אנשים קוראים לי אסתי.
נולדתי בעיר גדולה בשם פורט אליזבת ב
דרום אפריקה עם קהילה יהודית קטנה. גדלתי בסביבה חמה ושמחה עם ההורים שלנו, דוד וג'ויס-יוכבד אלטשולר ואחותי בשם חיה. ההורים שלהם -סבא וסבתא שלי הגיעו מליטא לדרום אפריקה בתחילת המאה העשרים. אבא שלי היה משווק בגדים הוא היה נוסע כל שבוע לערים מסביב ומגיע הביתה בסוף השבוע . אימא שלי הייתה מזכירה בחברה שהתעסקה בצמר .
הייתה לנו עוזרת בית שגרה איתנו ועשתה את רוב עבודות הבית.
כשהייתי בת 5 הייתה התרגשות גדולה בקהילה היהודית כי החליטו לפתוח בית ספר יהודי/עברי ואני הייתי תלמידה במחזור הראשון של כיתה א'. שם נשארתי עד הבגרות .היה לנו את כל מקצועות החול -עברית, תולדות ישראל, ולימודי קודש. הכי אהבתי ללמוד ספרות באנגלית ועברית.
חלק מרכזי של החיים של הנוער היהודי בדרום אפריקה היא השתתפות בתנועות נוער ציוניות (מהמסורת מליטא) לדוגמא: הבונים, ביתר ובני עקיבא.
את בת המצווה שלי חגגתי בכיתה ז' עם כל הבנות בכיתה , על ידי טקס בבית הכנסת . ולאחר מכן הייתה מסיבת תה עם עוגות וטיגלך (עוגיות קשות טבולות בסילן .) באולם בית הכנסת אחרי התפילה. אם כבר דברנו על אוכל היו לנו כמה מאכלים מיוחדים מהמסורת שלנו בליטא כמו: עוגת גבינה ודג מלוח קצוץ שאכלנו עם קיחל – קרקר קשה מצופה סוכר.
לאחר התיכון הלכתי לאוניברסיטה והייתי ספרנית. התחתנתי בגיל 23 עם פיליפ צ'ייזן, החתונה נערכה בבית כנסת בפורט אליזבת . זו הייתה חתונה גדולה יחסית לשאר החתונות . נשארנו ועבדנו בפורט אליזבת כמה שנים ושם נולד הבן הבכור שלנו אילן.
בשנת 1979 עלינו לארץ והיפנו אותנו למרכז קליטה בנתניה ואז עברנו לכפר סבא. פיליפ עבד בבנק לאומי בתל אביב ואני עבדתי כספרנית בבית ברל תוך כדי הולדתם של עוד שני ילדים : אמיר,ותמרה .
אחרי ארבע שנים חזרנו לדרום אפריקה כי היה לנו מאוד קשה להתרגל לארץ חדשה . בדרום אפריקה פיליפ חזר לעבוד כעורך דין ואחר כך הוא השתתף בחברה המשפחתית שהתעסקה בחומרים ממוחזרים . במשך השנים עבדתי כספרנית בספריות העירוניות , וגם עבדתי בעמותה שעזרה לאנשים שלא קיבלו חינוך טוב. כמו כן עבדתי כספרנית בבית הספר היהודי בעיר ובסוף גם לימדתי עברית ולימודי קודש בכיתות א-ג. בנוסף לעבודה התנדבתי ב"ויצ"ו" ואפילו הייתי אחרית בארגון ויצ"ו בעיר שלי.
תוך כדי גידול הילדים והעבודה שלנו נהיינו יותר דתיים בעזרת רב ורבנית חב"דניקים שהיו שליחים בעיר שלנו. במשך השנים הילדים שלנו שהיו בכיתה י' בקרו בארץ לכמה חודשים במסגרת תכניות בני עקיבא ואז חזרו לדרום אפריקה כדי לגמור את הבגרויות.
אחרי שגמרו את בית הספר כולם באו לארץ שוב לתכנית שנתית שאורנה על ידי תנועת 'בני עקיבא' . אילן נישאר בגוש עציון שנתיים ואז חזר לדרום אפריקה ללמוד באוניברסיטה. אחרי כמה שנים הוא התחתן ועלה עם אשתו לארץ ישראל . אמיר נישאר בארץ והוא עשה הסדר ולאחר השירות הוא למד באוניברסיטה באריאל והתחתן. ותמרה גמרה את התכנית השנתית שלה בירושלים … ואז התחתנה עם בעלה מיכאל . היא למדה באוניברסיטת בר אילן.
פיליפ ואני עשינו "עליה ב' " בשנת 2002 אחרי 19 שנים מאז שעזבנו את הארץ, אמנם ביקרנו רבות בארץ וטיילנו בה במשך השנים כשהתגוררנו באפריקה.
אני ובעלי מודים לה' שכל ילדינו ונכדינו גרים קרוב אלינו בארץ ישראל .אצל רוב החברים שלנו מדרום אפריקה הילדים מפוזרים בארצות שונות מסביב לעולם. וכדי לראות ולהנות עם הילדים והנכדים הם צריכים לטוס מרחקים גדולים . ואילו אנחנו רק צריכים לנסוע כמה רחובות . דבר לא רגיל ומיוחד !
בעלי ואני שמחים ומלאי הודיה לה' שהיו לנו חיים טובים ומאושרים בדרום אפריקה ושזכינו לעשות עלייה ולהנות מהכל בארץ הקודש- מארץ ישראל .
משוב מסבתא:
דעאל היקרה שלי, נכדתי הראשונה והאהובה, את עכשיו מתבגרת, דעי לך שלפעמים ישנם ניסיונות ואתגרים בחיים אבל בע"ה תצלחי להתגבר ולהיות אמיצה וחזקה. נסי לזכור תמיד להודות לה' על כל הטוב והחסד בחיים. את עטופה באהבת המשפחה.
העשרה
הקהילה היהודית בדרום אפריקה: "הקהילה היהודית בדרום אפריקה מונה כ-77,500 איש והיא הקהילה היהודית הגדולה ביבשת אפריקה. זוהי קהילה המורכבת בעיקר מיוצאי הרפובליקות הבלטיות במזרח אירופה, והריכוז הגדול בעולם של יהודים יוצאי ליטא. רוב היהודים יושבים בערים יוהנסבורג, קייפטאון ודרבן."
תשע"ה
מילון
קהילה יהודית בדרום אפריקה
הקהילה היהודית בדרום אפריקה מונה כ-77,500 איש והיא הקהילה היהודית הגדולה ביבשת אפריקה. זוהי קהילה המורכבת בעיקר מיוצאי הרפובליקות הבלטיות במזרח אירופה, והריכוז הגדול בעולם של יהודים יוצאי ליטא. רוב היהודים יושבים בערים יוהנסבורג, קייפטאון ודרבן.
קיחל
קרקר קשה מצופה סוכר
טיגלך
עוגיות קשות טבולות בסילן
ציטוטים
”נסי לזכור תמיד להודות לה' על כל הטוב והחסד בחיים. את עטופה באהבת המשפחה.“
