מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני רפי טימור ואני סבא של תמר. אספר לכם על העלייה שלי לארץ ישראל עם משפחתי מאיראן לישראל, אני מקווה שתהנו.

הכל התחיל באיראן, במקום שנקרא סננד'ג, לפי הסיפור שסבא שלי סיפר לי. מאז שקמה מדינת ישראל הייתה ליהודים  ערגה לארץ ישראל. יום אחד הגיעו שליחים מישראל לבית הכנסת, איפה שאבא שלי היה מתפלל. השליחים שכנעו את אבא ואימא שלי ואת סבתא שלי שיעלו לארץ כי זו ארץ זבת חלב ודבש (כי ככה כתוב בהבטחה של ה'), ואכן אימא ואבא שלי, לאחר כמה חודשים, התארגנו לעלייה לישראל על ידי הסוכנות היהודית.

הגענו לעיר הבירה טהרן, ההורים, אחי ואחותי שוכנו באולם ענק עם כל שאר היהודים שתכננו לעלות לישראל. האולם היה מאוד צפוף, ללא מיזוג או חימום. המצחיק הוא שקראו למקום "בהשטיה" (גן עדן בעברית). אחרי שישה חודשים עלינו במטוס לכיוון מדינת ישראל.

כשהגענו לישראל נלקחנו לדימונה במשאית נוראית והגענו בלילה. הדירה שקיבלנו הייתה ללא מים חמים. מזג האוויר היה איום ונורא: אבק, חום, וסבלנו בגלל שהגענו מאיראן, שם מזג האוויר היה יותר קריר. למחרת אימא שלי סבלה מאוד ממזג האוויר וקיבלה דלקת עיניים קשה. דוד שלי שגר בארץ אסף אותנו לאחר שישה ימים והבריח אותנו מדימונה לביתו באשקלון. גם בבית הזה לא היה ממש קל כאשר בבית היו רק שני חדרי שינה, סלון ומטבח קטנים. הוריי קיבלו אחד מחדרי השינה לששת הנפשות והמשפחה השנייה גרה בחדר השני. אחרי ארבע חודשיים עברנו לגור בדירה אחרת קטנה, גם ללא מים חמים, אך היה יותר נוח. מאז הוריי עבדו מאוד קשה, כל הורה עבד בשני עבודות על מנת להתקיים בכבוד.

ועכשיו  אספר לכם על חפץ מיוחד במשפחתנו שהוא מגילה בהשראת מגילת אסתר: היא נכתבה לכבוד השנה בה אני נולדתי, מאותו סוג שהיהודים באיראן היו מברכים את יום ההולדת של הבן הבכור או היו מלבישים את הילד בקמעות. המגילה נכתבה לכבודי לבריאות שלי ושאגדל לעשות מעשים טובים.

המגילה

הזוית האישית

סבא: ממש התרגשתי שתמר הזמינה אותי לתכנית ובחרה בי. אני מאוד נהנה, ואני חושב שזה דבר מדהים וכשאני הייתי נכד לא זכיתי לדבר כזה.

תמר: אני מאוד שמחה שהזמנתי את סבא והיה לי מאוד כיף לעבוד איתו.