מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עליה וקבוץ גלויות סבתא ליזי מהודו

סבתא שלי סבתא ליזי
מושב הבונים 1954 - ויקיפדיה
משפט מפתח שסבתא אומרת" העיקר הבריאות ואין דבר יותר חשוב מהמשפחה"

 
הקשר הרב דורי של סבתא ליזי ויותם
סבתא ליזי מספרת ליותם על העליה וקיבוץ גלויות
סבתא ליזי היא הדמות שאותה החלטתי לבחור לתכנית הקשר הרב דורי, כי אני מאוד אוהב אותה וקשור אליה. באחת השבתות כשנסענו לבקר את הסבים במושב "הבונים" אז החלטתי לראיין את סבתא שלי. 
 
סבתא ליזי נולדה בבומבי שבהודו בשנת 1940.סבתא עלתה לישראל בשנת 1953 מהודו עם אחותה הגדולה סגולה ואחיה הגדול משה. ההורים של סבתא ושאר האחים נשארו בהודו. 
 
העלייה לישראל
מסלול העלייה של סבתא היה: מבומבי סבתא טסה במטוס תובלה עד קפריסין, היא מספרת: "אני זוכרת שישבתי על הרצפה ושלא היו חלונות". מקפריסין במטוס ישר לתל אביב. הדרך מהודו לישראל נמשכה בערך עשרים וארבע שעות ולא היו שום בעיות מיוחדות. מתל אביב שלחו את סבתא שלי למחנה אוהלים שקראו לו "שער העלייה" ליד חיפה. סבתא נשארה שם חודש ואחר כך שלחו אותה ל"רמת הדסה" בטבעון. שם מיינו את כל הילדים. הפרידו את סבתא שלי מהאחים הגדולים שלה (גם אותם הפרידו) ושלחו אותה לפנימיית "אלוני יצחק" – לתנועת הנוער העובד והלומד סבתא הייתה שם עד גיל 16.
בגיל 16 שלחו אותה לחיפה ללמוד להיות מטפלת, שתטפל בילדים יתומים. סבתא ברחה משם כי לא רצתה ללמוד מטפלות וכי לא היה לה טוב וכיף שם אז היא ברחה לקריית שמונה לאח הגדול שלה. אחר כך היא עברה לבאר שבע ומשם שלחו אותה לתנועת הנוער העובד והלומד שבקיבוץ "ברור חיל".
 
ב"ברור חיל", סבתא שלי הכירה את סבא שלי מיכאל  "הוא הזמין אותי לשתות איתו קפה". הם התחתנו ושם גם נולדה להם הילדה הראשונה (נילי). אחרי שנולדה להם הילדה הראשונה סבתא לא רצתה להישאר בקיבוץ כי היא רצתה שהילדים שלה יגורו איתה באותו בית ולא בבית הילדים בקיבוץ, אז היא הכריחה את סבא שלי לעבור למושב הבונים, כי סבא רצה להישאר קיבוצניק.
 
בשנת 1962 הם עברו למושב "הבונים"  והם שם עד היום ושם גם נולדו להם עוד שני ילדים (אילה ועודד אבא שלי). כששאלתי את סבתא שלי למה היא עזבה את הודו? היא אמרה פשוט כי אבא שלי שלח אותנו, הוא חשב שבישראל יהיה יותר טוב לילדים שלו ובכלל לא שאל את סבתא מה היא רוצה!.
 
הדרך לישראל נמשכה פחות מיממה, סבתא עלתה דווקא לישראל כי זו ארץ של היהודים ולשם שלח אותה אבא שלה. סבתא לא דמינה את ישראל היא היתה קטנה ובכלל לא חשבה על זה. כסבתא הגיעה לישראל היה קר וגשם, היא גרה באוהלים וריססו אותה בחומר נגד כינים שקראו לו דידיטי. סבתא הרגישה לא טוב כי לקחו אותה מאמא שלה והיא הייתה עצובה.לא היו לסבתא הרבה קשיים, היא נקלטה מאוד מהר וגם תוך שבועיים ידעה לדבר עיברית.
 
סבתא לא הייתה רוצה לחזור להודו, היא אוהבת את ישראל יותר אבל היא נסעה לבקר בהודו אבל חזרה מהר כי כאן כל המשפחה שלה והיא ממש שמחה שהיא עלתה לארץ ישראל ואם היא הייתה צריכה לבחור לאן לעלות היא הייתה בוחרת עוד פעם את ארץ ישראל, שהיא המדינה של היהודים היחידה בכל העולם. 
 
סיפור מצחיק על סבתא שלי:"אחי יעקוב הביא הביתה קוף כחית מחמד, הקוף היה מושך אותי מאוד חזק אליו היו לי מלא שערות, הוא היה מכריח אותי לשבת והיה מוציא לי את הכינים מהראש ואוכל אותם. זה מאוד כאב לי כי הוא היה קוף ואני ילדה קטנה".
 
סבתא ליזי מחזיקה את אחי הגדול
תמונה 1
 
העשרה
"הַבּוֹנִים הוא מושב שיתופי במישור החוף בין קיבוץ נחשולים (מדרום) לעתלית (מצפון) והוא חלק מהמועצה האזורית חוף הכרמל.
בתחום המושב נמצא מבצר כפרלט, מבצר מימי הביניים. לאורך החוף הסמוך למושב משתרעת שמורת טבע, המודגשת על ידי טבלת גידוד ומנהרות שיצרו מי הים בסלעי הכורכר, וצמחייה יפה". ויקיפדיה
 
תשע"ו

מילון

מושב הבונים
הַבּוֹנִים הוא מושב שיתופי במישור החוף בין קיבוץ נחשולים (מדרום) לעתלית (מצפון) והוא חלק מהמועצה האזורית חוף הכרמל. בתחום המושב נמצא מבצר כפרלט, מבצר מימי הביניים. לאורך החוף הסמוך למושב משתרעת שמורת טבע, המודגשת על ידי טבלת גידוד ומנהרות שיצרו מי הים בסלעי הכורכר, וצמחייה יפה.

קאנגי מאסאללה
מאכל הודי חריף

ציטוטים

”הכי חשוב להיות בריא ולשמור על המשפחה“

הקשר הרב דורי