מאגר סיפורי מורשת

שמי יאיר, ערכתי שיחות עם סבי, צביקה ביינהורן. סבא שלי, אבא של אמא שלי, בן 68, מתגורר עם סבתי מלי בתל אביב. השיחות התרחשו אצלנו בבית, כשסבא בא לבקר אותנו.

התחלתי לשאול את סבא על ילדותו במושב מירון. הוא סיפר שבילדותו במושב היה להם משק חקלאי עם לול תרנגולות שהיו אוספים מהן ביצים, מטעים שבקיץ היו קוטפים מהם תפוחים, שזיפים ואגסים. מושב מירון היה מקום של אנשים עובדים ולא היו צרכים כמו בעיר, לא היה קושי כלכלי. בבוקר היו הולכים לבית ספר ועזרו במשק, ובצהריים היו משחקים בגן השעשועים. המאכל שסבא הכי אהב כילד היה שניצל עוף עם צ'יפס ומרק שעועית. בתקופת הילדות שלו הילדים העריצו את אלופי צה"ל, ושלחו להם מכתבים וקיבלו מהם תמונות. הם אספו תמונות רבות של מפקדי צה"ל.

לאחר שסבי השתחרר מצה"ל, הוא החל לעבוד בחברת צים, חברת ספנות ישראלית. לפני כחצי שנה הוא פרש לפנסיה – סבא עבד בחברת צים יותר מ-40 שנה! סבא סיפר לי שהוא רצה לעבוד בחברה גדולה כי הייתה אפשרות להתקדם בתפקידים, וצים היא חברה גדולה שנתנה לו אפשרות כזאת. באופן מפתיע אחרי 45 שנות עבודה עם הכנה ליום הפרישה, לא היה קשה במיוחד לעזוב את העבודה מאחר והוא מצא תחומי עיסוק חדשים. כיום הוא מתנדב בגן הבוטני בתל אביב ולומד להיות מורה דרך.

דיברנו על רגעים טובים וקשים בחייו של סבא. הוא סיפר לי שהתקופה הקשה בחייו הייתה בשנת 1977. אז נהרג אביו אריה ביינהורן ז"ל בתאונת דרכים קרוב לבית. האסון גרם לסבא שלי לטפל באימא שלו (סבתא אסתר ז"ל) שעברה תקופה קשה מאוד. סבא אמר שלקושי כזה התרופה הכי טובה היא הזמן, לומדים לחיות ולהתנהל בצורה הזאת, והזמן הוא התרופה שעזרה לו להתגבר מעט על הקושי הענק הזה. הרגע המשמח בחייו היה כשאימא שלי נולדה. היא הייתה הילדה הבכורה וגם הנכדה הבכורה, כך שהשמחה במשפחות הייתה רבה. ברגעים המשמחים, סבא ציין את היום בו הגשים חלום וצנח ממטוס! זה קרה ביום ההולדת ה-60 שלו.

הזוית האישית

יאיר: מאוד נהנתי לעשות את התכנית כי היא גרמה לי ללמוד יותר על סבי ואני רוצה לאחל לו בהצלחה בכל מה שהוא ירצה לעסוק בו.

צביקה: מאוד התרגשתי לשתף את נכדי בסיפורי וזיכרונותי ואני רוצה לאחל לו שימשיך להיות ילד טוב כמו שהוא.