מאגר סיפורי מורשת

רקע לסיפור

משפחתי עלתה ממרוקו לצפת בשנת 1963. היינו ארבע נפשות במשפחה ובנוסף סבא וסבתא גרו איתנו. כשעלינו לארץ הייתי בת שלוש. גרנו בצפת ולמדתי בבי"ס דתי.

ביום שישי בבוקר, שנת 1970, התארגנתי לבית הספר. הייתי בת שבע. אמי אמרה לי לא ללכת לבית הספר מכיון שאמרה שהיא לא מרגישה טוב (היו לה צירי לידה). נשארתי בבית לארגן לכבוד שבת. סבתא שלי הייתה בבית ואמרה לי שאמא מתקדמת בלידה, לא היו טלפונים ונאלצנו אני וסבתא לילד את אמא. לסבתא היה ידע בלידה אבל היה קשה לה ליילד את אמי ולכן היא נתנה לי הוראות כיצד לילד את אמי. כך עשיתי: לחצתי על הבטן מלמעלה אמא עזרה בלחיצות ואני רואה שהראש מתחיל לצאת. לקחתי סדין כי זה מחליק ואז לאט לאט יצא אחי לעולם.

סבתא חתכה את חבל הטבור, היא אמרה לי לעלות לבית חולים שזה חצי שעה נסיעה. הלכתי והזמנתי אמבולנס מבית חולים ולקחו את אמא. הרופאים מאוד שיבחו אותי ונתנו לי מתנה בונבוניירה.

זה היה פלא בשבילם שבגיל כמו שלי , הייתי רק בת שבע, הצלחתי לעזור לאמא שלי ללדת. לאחי קראו שמעון וכיום הוא נשוי עם ילדים. עד היום יש לנו קשר מאוד מיוחד. מאוד שמחתי שילדתי אותו והרגשתי גאווה כאשר הרופאים באו לברית ושיבחו אותנו כמשפחה גיבורה.

הזוית האישית

נכדה פאר: היה לי מאוד מעניין לשמוע את הסיפור של סבתא. אני מאוד שמחה שבית הספר השתתף בתכנית הקשר הרב דורי וגם היה לי מאוד כיף עם סבתא.

סבתא מרים: אני שמחה מאוד שהגעתי לבית הספר של נכדתי ולהכיר את התכנית של הקשר הרב דורי זה מאוד עניין אותי, הספקתי להכיר מורים סבים וסבתות נחמדים.

אני וסבתא  ביחד בתכנית