מאגר סיפורי מורשת

המשפחה שלי

שמי אסנת, נולדתי במושב ירדנה בשנת 1958, בעמק בית שאן,

מושב ירדנה הוא מושב חקלאי, שמגדלים בו גידולים חקלאיים שונים. כשבגרתי, בחרתי לעבור למושב מולדת, כי התחתנתי עם בועז שהוא בן מולדת, והיה לנו שם בית לגור בו. מאוד אהבתי את המקום והייתי קשורה לעמק ונופיו, וכמובן גם למשפחה שלי בירדנה שגרה קרוב. חשתי געגועים למשפחה למרות שהיא גרה קרוב כי בזמני לא הייתה תחבורה זמינה, ולא היה אוטו לכל אחד.

היו לי תשעה אחים, שניים מהם מתו ממחלות קשות. גרנו כולנו בחדר וחצי, ישנו שני ילדים במיטה, ולפעמים שלושה יחד. היה ארון אחד קטן לכל הילדים, הבגדים והנעליים עברו מאח לאח, רבנו לפעמים, אבל הסתדרנו ביחד הרבה. תנאי המגורים היו די קשים, אבל עזרנו אחד לשני והיינו משפחה מיוחדת וחמה.

כשהיינו ילדים, שיחקנו בהרבה משחקים בחוץ. עם מקלות, אבנים וכדורים מסמרטוטים… לא היה לנו בכלל צעצועים קנויים הכול מהטבע…. אני למדתי בבית ספר יסודי במושב ירדנה. את התיכון עשיתי בקיבוץ נווה איתן בבית ספר גאון הירדן, שם היה מפגש לא פשוט עם הקיבוצניקים.

ההיכרות עם בועז

ההיכרות של עם בעלי בועז הייתה כשהייתי בצבא. אחותי הגדולה סיפרה לי, שיש לה מישהו מאוד נחמד להכיר לי. בועז הכיר את אחותי הגדולה, שסיפרה לו שיש לה אחות קטנה מאוד יפה ונחמדה. שירתתי בבסיס של חטיבה 7 ברמת הגולן, ואז הוא בא לבקר אותי שם. מצאנו חן אחד בעיני השני. והתחלנו להיפגש באופן קבוע. אפשר לגשר על הפערים בעקבות האהבה אפילו אם מגיעים מעולמות שונים.

חתונה בצבא….

יש לנו 3 ילדים ו-5 נכדים ונכדות. בתי הבכורה עינב ובעלה והילדים גרים בסמוך אלי במושב מולדת ואני מאוד מאושרת.

הפרימוס שהבאתי למפגש תכנית הקשר הרב דורי – סיפורו של חפץ

הזוית האישית

אסנת בכנר: נהניתי מאוד לשתף את הילה נכדתי בסיפור שלי.