מאגר סיפורי מורשת

הורי משה ופניה נולדו בפולין בתחילת המאה העשרים. 

 

הוריהם שלחו אותם ללמוד בבית ספר יהודי בו למדו עברית. בגיל 20 החליטו לעזוב את משפחתם בפולין ולעלות לארץ. בזמן שהורי עלו לארץ שלטו בארץ האנגלים שקבלו מנדט מהאו"ם לשלוט בפלשתינה. (כך נקראה הארץ אז). האנגלים לא איפשרו לכל מי שרצה לעלות לארץ והיה צורך באישור עליה מיוחד.

 

אבי הצליח לקבל אישור עליה לישראל כספורטאי שבא לארץ לפני המכבייה הראשונה שהייתה בשנת 1932. אמי קבלה אישור עליה בזכות הצטרפותה למכר שקיבל אישור זוגי לעליה לארץ. בשנת 1937 נולדה אחותי רחל ובמרץ 1944 נולדתי ונקראתי בשם אליהו אך כבר מגיל צעיר כולם קראו לי אלי.  בשנת 1946 נולד אחי הצעיר אברהם.

 

 

משפחתנו גרה בדירה בת שלושה חדרים  במרכז תל אביב, אשר חדר אחד היה מושכר לדייר זר על מנת לחסוך בהוצאות המשפחה. המטבח והשירותים היו כמובן משותפים לנו ולדייר הנוסף. רק לאחר שנים עזב הדייר ואחי ואני קבלנו את החדר. השנים הראשונות לאחר הקמת המדינה השנים הראשונות של המדינה הצעירה היו שנים קשות.

 

מאות אלפי עולים הגיעו לישראל ולא היו מספיק בתים לשכן את כולם. על מנת לטפל במהירות בעולים הוקמו מעברות במקומות רבים בארץ. רוב המעברות היו בנויות מאוהלים גדולים כמובן ללא חשמל ומים. בנוסף לבעיית המעברות שרר בארץ מחסור גדול במצרכי מזון ולתושבים חולקו תלושים מיוחדים בהם  צוינה כמות המזון שמוקצבת לכל נפש במשפחה.

 

בית הספר והשכונה

בשנת 1950 התחלתי את לימודי בכיתה א' בבית ספר "בלפור "בתל אביב.לבית הספר היינו הולכים ברגל דרך ארוכה וכבר מכיתה ב' הייתי הולך בעצמי ללא ליווי ההורים. כאשר עליתי  לכתה ג' התחיל אחי אבי את לימודיו בכתה א' ואני הייתי אחראי להביאו לבית הספר ולהחזירו.  לאחר הכנת שעורי הבית היינו ,ילדי השכונה, יורדים לרחוב בו גרנו, כדי לשחק.ה רחוב היה מגרש המשחקים שלנו וכל הילדים מהבתים השכנים היו מצטרפים אלינו למשחקים השונים.

 

לילדים היום, קשה להבין איך אפשר לחיות ללא טלוויזיה, ללא מחשב, ללא אייפד וללא טלפון סלולרי מתוחכם אבל אנחנו, נהנינו מאוד מכל  המשחקים בחצר וברחוב ורק שהגיע הערב היינו חוזרים הביתה מיוזעים ומרוצים. המשחקים בחצר וברחוב היו מגוונים  וחלקם משוחקים עד היום כמו: תופסת, מחבואים, משחקי כדור, גולות, "אדוני המלך", גוגואים, קפיצה בחבל ועוד.

 

באותם שנים בבית הספר למדנו מכתה  א' עד כתה ח' (אז לא היו חטיבות) ובהמשך למדתי בתיכון עירוני א'  במגמה הראלית.

 

לאחר שירותי הצבאי סיימתי תואר  באוניברסיטה העברית  בחשבונאות וקבלתי רישיון רואה חשבון . המשפחה מתרחבת בשנת 1969 התחתנתי עם אשתי נאווה ונולדו לנו שלושה בנים. הבכור איתי נולד בשנת 1971 והוא נשוי לנועה גר בתל מונד ואב ל-4 ילדים, עומרי, יואב, יובל ושירה. בני האמצעי אמיר, נולד בשנת 1973 והוא נשוי לקרן. הוא גר ברמת השרון ואב ל- 3 ילדים. ליהיא, נועם וגלי. בני הצעיר אהוד (אודי) נולד בשנת 1978 והוא נשוי לשירי, גר בתל אביב ואב ל-3 ילדים, רועי, תמר ועלמה.

 

המכבייה: "המכבייה או "המכבייה העולמית" היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת מדי ארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים מרחבי העולם."

 

המכבייה הראשונה: "קונגרס המכבי העולמי החליט לקבל את הצעת יוסף יקותיאלי, לקיים את המכביה הראשונה באביב 1932. מיד עם חזרתו מהקונגרס פעל יקותיאלי במרץ להגשמת רעיון המכביה. הוא יזם שני מסעות של רוכבי אופנועים לאירופה כדי לבשר שם על קיום המכביה ולהמריץ את הספורטאים היהודים להתארגן לקראתה. המסע הראשון היה ב-1930 לאירופה. המסע השני, ובראשו יוסף יקותיאלי, יצא שנה אחר-כך מתל אביב ללונדון. המשלחת עברה בתשע ארצות ובעשרות ערים וזכתה להצלחה רבה"

תשע"ה