מאגר סיפורי מורשת

הסיפור תועד  על ידי תלמידים בבית ספר "גאולים" במסגרת לימודי מולדת בנושא "עירי אשדוד" ביוזמת מנהלת בית ספר דאז, הגב' פנינה בן זקן והמורה מיה צאצשווילי.

רד ונטורה בילה את הלילה הראשון בשק שינה בחוף הים. הקצין שעבר מלחמות לא תיאר לעצמו שלפעמים גם יציאה לעבודה יכולה לחולל מלחמה.

רד ונטורה נזכר בימיו הראשונים באשדוד ומשתף אתנו בזיכרונות שהם טיפה בים סיפוריו על העיר.

כשהשתחרר רד משירותיו כקצין בצה"ל, פנו אליו והציעו לו להיות מנהל לשכת העבודה באילת או באשדוד. "ראיתי את תוכניות העיר ואת תוכניות הנמל- ולא חשבתי פעמיים",מספר רד.

רד הגיע לאשדוד, כשאשתו נשארת אצל הוריה בכפר חיטים בשל הריונה. לכשתגיע האישה, ריבה, היא תהיה הגננת המקצועית הראשונה תושבת אשדוד.

ב-15.5.57, כשהגיע לאשדוד, בילה את הלילה הראשון בשינה בחוף הים. "אמרו שיתנו לי דירה- לא ידעתי מתי, אז ישנתי בלילה הראשון על החוף", נזכר רד. "עברתי מלחמות, הייתי קצין, לקחתי שק שינה באתי לאשדוד והלכתי לישון. לפנות בוקר מישהו נותן לי בעיטה ושואל "אתה ונטורה?",אני שכן, ושאלתי " מי אתה?" "אני שלומה לוי",הוא ענה, "אתה לא מתבייש? ככה לישון בחוף?!", "דווקא ישנתי נהדר" אמרתי, "למה הערת אותי"…

תאר את אשדוד שראית:

"קיבלתי לידיי את לשכת העבודה שבתוך אחד מפחוני המעברה. מולי פחון של קופת חולים, ובו רופא שלאחר שבועות ספורים עוזב ובמקומו הגיע ד"ר בסן ז"ל. כ-200 מטר צפונה מבנה קליפורניה מוערך של ההסתדרות הכללית ובו שאול בן שמחון, מזכיר ההסתדרות, ומרגלית רם מזכירתו הנמרצת.

לא רחוק משם בכיוון הים, בניין בודד של המכולת היחידה ביישוב שבעליה היה חופמן השמן (משקלו כ-180 ק"ג) כ-100 מטר משם, ממערב למכולת, הבתים הראשונים של רחוב מרזוק, בו התגורר בני מסיקה המורה ואשתו עדנה. דרומה למגדל המים, שורת מבני 'קליפורניה' ברחוב הראשונים הנמשך עד רחוב סיני שהיה בתחילת הבנייה".

נמל אשדוד הוקם לנגד עיניך, ואתה שלחת לשם עובדים. זכורים לך מקרים חריגים?

"אדמירל" צרפתי ומשלחת מומחים ימיים הגיעו לבדיקה ולמדידות לרגל הקמת נמל עמוק מים. הדבר דרש תוספת של שליחת עובדים אליהם. עד אז שלחנו עובדים לעבודות דחק לשתילת יערות או לתחנת החשמל "סוכריר" שעמדה לקראת סיום. שליחת העובדים אל המומחים הימיים יצרה ריב, מתחים ואפילו שליפת סכינים בין העובדים.

אחד מהמקרים הטראגיים שאני זוכר גם קרה בהקמת הנמל. יותר ויותר עובדים מבין העולים החדשים נשלחו להקמת שובר הגלים של הנמל החדש. הטטראפודים, שתפקידם לשבור את גלי הים, נשפכו על מילוי הסלעים העצומים, שהרימו את שובר הגלים מעל פניי הים.

בבוקר חורפי סוער, עמדתי והבטתי בתנועת המשאיות הכבדות ששפכו ללא הפסקה את הסלעים הטטראפודים הגלים הגבוהים המכים. לפתע גל גדול העלה לאוויר את אחת המשאיות שהייתה מלאה בסלעים כיד נסתרת התופסת צעצוע ובעוצמה שקשה לתאר במילים, זרק הגל את המשאית עם הסלעים הרחק מעבר לחומה הנבנית אל תוך הים הגועש ומספר עובדים שבסביבה נעלמים מהעין. פשוט מחריד!"

מלבד ים סוער, אשדוד סובלת מנזקי שיטפונות והצפות..

באותו חורף הגשר מעל נחל לכיש נשבר. כלי רכב ואמבולנס לא יכלו לעבור כדי להמשיך דרכם לישובים הקרובים המספקים מזון ומים לאשדוד-ים, ולא אל בית היולדות ובית החולים קפלן שברחובות. בדיוק אז נתקפת אישה בצירי לידה… תינוקת ראשונה נולדת ביישוב המנותק, הלידה מבוצעת במקום על ידי הרופא הראשון ד"ר בסן. שם הילדה: "אשדודה".

לרד סיפורים רבים, ואת חלקם העלה על הכתב.

"עוד רבות אפשר לספר על ימיה הראשונים של אשדוד-ים"- הוא אומר, על קשיי הקיום של העולים, על המתחים, המאבקים ההתלבטויות, אך במבט לאחור אם כול השלג בשערות אני רק יכול לומר בקו הישיר שביני לבין ה': "תודה אלי שנתת לי את החוכמה להבין את נפש האדם, להבדיל בין המר והמתוק שבכול אחד ואחד מאיתנו."