מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עובדות ע"פ השמועה – מסיפורים ששמעתי מאימי

אני וסבא
סבא מספר
מי אני, בית הורי, מוינישטי, העיירה בה נולדתי, תרומת יהודי מוינשטי לבניית הארץ.

עובדות -על פי השמועה מי אני?
מי אני היא  שאלה רחבה לא רק פילוסופית, אלא,  גם עובדתית. כל אחד ואחד מאיתנו  רוצה לדעת מהם שורשיו. יש כאלה המאמינים שאנו נבראנו בצלם ה', ויש כאלה שמאמינים באבולוציה ויש כאלה שמאמינים גם בזה וגם בזה. לא נלך רחוק כל כך ונסתפק בעבר הלא רחוק שהועבר אלינו ע"י הורינו. סיפורים שהם שמעו מהוריהם או חוו בעצמם בתקופות השונות של חייהם. עברנו הפרטי חשוב לנו והוא מהווה בסיס למי שאנחנו היום ועל הדרך בה אנחנו מגדלים את ילדינו ונכדינו.
 
במאמר "עבר ועתיד" של אחד העם שהוא צבי גינצברג, "אחד העם", שהיה מראשי הוגיה של הציונות, התייחס הכותב, ל"אני" של העם היהודי בהקשר ליחידיות של ארץ ישראל כביתו הלאומי של עם ישראל. ה"אני" הפרטי מורכב מן העבר ומן העתיד, וגם הווה. למעשה הוא חולף עובר ולא נתפס.
 
בית הורי
אמי קלרה הרשקוביץ נולדה בשנת 1911 בעיירה מוינשט ברומניה.
תמונה 1
 
אבי חיים ולדמן נולד בעיר: פיאטרה נאמץ ברומניה. אמי היתה הבת השלושה עשר מתוך 14 אחים, ואבי ילד בכור מתוך שבעה ילדים, שישה בנים ובת אחת. באותה תקופה טרם מלחמת העולם משפחות היהודים היו ברוכות ילדים, דבר שהשתנה למרות שלי עוד ארבעה אחים ואחיות.
 
הילדים נקראו בשמות עבריים הדבר הבדיל אותם מהגויים והדגיש את יהדותם. אבי היה אדם שתקן ולא הרבה לדבר על עצמו לכן מעטים הדברים הידועים לי עליו. מנגד אמי הגדישה אותנו בסיפורם על משפחתה, סיפורי תנך וגעגועים לארץ ישראל.
 
עובדות ע"פ השמועה
סיפורי אמי, סופרו בביטחון רב ואני כילד, לא פקפקתי לרגע בנכונותם  למרות שחלק מהסיפורים אבסורדים בעליל, אבל זה ייחודם של סיפורים שהשתמרו. ביושבנו במטבח בלילות החורף הארוכים מסביב לתנור החימום ששימש גם לבישול, אמי סיפרה לנו שבארץ ישראל נמצא כותל הדמעות שריד לבית המקדש. כותל הדמעות הרי הוא הכותל המערבי, אליו מגיעים יהודים להתפלל. כאשר מגיע לכותל צדיק הכותל מתכופף לעברו ועוטף אותו, כאשר מגיע חוטא הכותל מתרחק ממנו. הידע של אמי היה רחב ביותר בכל מיני תחומים למרות ההשכלה הפורמאלית לה זכתה כמקובל באותם זמנים.
 
סיפורי אמי ריתקו אותי והפלגתי על כנפי הדימיון
עם כל סיפור ששמעתי מפיה. כיצד הורי אמי הכירו, אחד הסיפורים המדהימים שאמי סיפרה לי הוא שידוכם של הוריה. שידוכים הייתה הדרך בזווג אנשים באותה תקופה. סבא רבא שלי התפרנס בעסקי עצים. את העצים היה מביא בעגלה מכפרים אחרים במרחק ימי נסיעה מביתו שבמוינשטי. בלילות היה עושה הפסקות לינת לילה במקומות המיועדים לכך. באחד הלילות הקרים של החורף, כאשר סבא רבא שלי התפלל שמע ממקום סמוך תפילה של יהודי ששבתה את ליבו. סבא רבא שלי כל כך הוקסם מהתפילה ופנה למתפלל והתעניין מי הוא. במקום החליט לשדך בין סבתי לבין אותו יהודי שהקסים אותו בתפילתו.  
 
העשרה 
מוינשט "העיירה בה נולדתי מוינשטי הוזכרה  לראשונה מסמך בשנת 1497. במאה השמונה  עשרה מרבית תושבי מוינשטי היו יהודים. במוינשטי הי שני בתי ספר יהודים  בית ספר לבנות ובית ספר לבנים. מהקהילה היהודית במוינשט יצאו מרבית חלוצי העלייה הראשונה שהקימו את הישוב ראש פינה  וזיכרון  יעקב. יהודי מוינשטי היו דתיים חרדים חסידי רבי יצחק פרידמן מבוהוש. תרומת יהודי מוינשטי לבניית ארץ ישראל הקבוצה הראשונה ליישוב ארץ ישראל ברומניה. בשנת 1874 בעיר מוינשט בהנהגת משה דוד שו"ב.
 
בשנת 1874 יצאו שלושה חברים ממוינשטי לארץ ישראל כדי לרכוש חלקת אדמה מתאימה לייסוד מושבה, אך שבו על עקבותיהם עקב המצב הביטחוני בארץ. בשנת 1881 נוסדה מחדש במוינשטי האגודה לישוב הארץ, מטרתם לרכוש קרקעות עבור מושבה חקלאית, העתידה לקום. רכשו 4000  דונם בכפר גיא אוני מידי יהודי צפת. האגודה ממוינשטי היא הראשונה מבין האגודות לישוב הארץ שהגשימה את רעיון יישוב הארץ הלכה למעשה. על אדמות אלו הוקמה המושבה ראש פינה.
 
הבשורה על רכישת הקרקעות הגיע למוינשטי וגרמה להתעוררות גדולה בין יהודי רומניה בה השתתפו 56 צירים מ 33 אגודות ליישוב  ארץ ישראל. היהודים מהעיר מוינשטי היו אנשי העלייה ראשונה שהגיעו לארץ ישראל ואף ביטוי מיוחד ביישוב היהודי בארץ: דרך מוינשטי לארץ ישראל. יהודי מוינשטי הקימו את ראש פינה שבאותה תקופה קראו לה גיא אוני, והיום הן ערים תאומות".
צבי גינצברג, "אחד העם": "אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי (הירש) גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית".
 
(ויקיפדיה)
מורה מובילת תכנית גילה
מדריכה תכנית הרצליה , שרה לאוטמן
תשע"ו

מילון

מוינשט
מוינשט (Moine?ti), הינה עיר במחוז בקאו, ברומניה. מוינשט הוזכרה לראשונה במסמך משנת 1467. בשנת 2001 קיבלה מעמד של עיר.במוינשטי הייתה קהילה יהודית שמתוכה יצאו מרבית חלוצי העלייה הראשונה שהקימו את ראש פינה, ביניהם דוד שוב ומרדכי ברנשטיין. יהודי מוינשט היו דתיים, חסידי רבי יצחק פרידמן מבוהוש.במוינשט נולדו טריסטן צארה, מראשוני זרם הדאדא, ומשה רוזן, שהיה הרב הראשי של יהדות רומניה בתקופה הקומוניסטית.

צבי גינצברג, "אחד העם"
אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי (הירש) גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

כמיהה לארץ ישראל
געגועים לארץ ישראל

ציטוטים

”החיים עם החיים והמתים עם המתים.“

”כל אחד ואחד מאיתנו רוצה לדעת מהם שורשיו.“

הקשר הרב דורי