עדנה מספרת על המשפחה והשכונה שלה
נולדתי בתל– אביב בשנת 1950, כשנתיים לאחר קום המדינה. נולדתי בת שנייה להורי. אמי, ורה–רות לבית טלצ'ר, ילידת וינה, אוסטריה. אבי, שלמה נלקין, יליד ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית. אחי הגדול, אליעזר, נולד לפני קום המדינה בשנת 1947. אחי הצעיר, ניר, נולד בהיותי בת 8, לו שימשתי כאמא קטנה.
אני בגיל 3
אני עם אמא , אבא, אחי הגדול ודודה זהבה
את שנות ילדותי הראשונות (עד גיל חמש) ביליתי ברחוב ארנון, בעיר תל– אביב. שם פגשתי לראשונה את ההתעמלות, בחוג ילדים. בהיותי בת 5, עברנו לרחוב א.ד. גורדון ושם נכנסתי לכיתה א', בבית הספר "א.ד. גורדון", שנקרא אז: "בית חינוך בצפון לילדי עובדים". בבית הספר, למדנו עד הצהריים ובו גם אכלנו ארוחת צהריים.
אני עם כלבתי האהובה "לאסי"
בחג שבועות בבית החינוך
בית הספר זכור לי לטובה. בו קיבלתי חינוך וערכים לחיים, בצורה הכי נכונה וטובה. היו לנו ועדות שונות, שעזרו לנהל את חברת הילדים בבית הספר. בשעות אחר הצהריים, ירדנו לרחוב, שעדיין לא היה סלול, ושיחקנו משחקי חברה רבים. ביניהם: כדורגל, קלאס, מחבואים, חמש אבנים, פינות, אולר, מחניים וכו'. מכתה ה', כמובן הצטרפנו לתנועת "הנוער העובד", בקן צפון בת"א. בתנועה נטלנו חלק בפעולות בנושאים ערכיים שונים, נסענו למסעות להכרת הארץ ולמחנות עבודה לעזרה בקיבוצים.
בתיכון למדתי במגמה הפדגוגית ב"סמינר הקיבוצים" שברמת אביב, מה שהוביל אותי להוראה. אלו היו 4 שנים יפות, בחיק הטבע. בשנים אלו, שנות התיכון, הייתי מאוד פעילה בנושאים שונים: בתנועת הנוער, בריקודי עם, בקליעה למטרה, באתלטיקה קלה, בכדורסל ובמועצת התלמידים.
ב"סמינר הקיבוצים" המשכתי גם את לימודיי העל–תיכוניים, בלימודי הוראת החינוך הגופני, שבו עסקתי במהלך 40 שנות עבודתי.
מיד עם תום לימודיי, נישאתי לבחיר ליבי – דרור צומברג (שאותו פגשתי באחד מטיולי תנועת הנוער). נישאנו בשנת 1971, לאחר 5 שנות חברות. מאז ועד היום אנו ממשיכים לחיות באושר ובכיף יחדיו.
ב–ד' בניסן תשל"ד (27.3.1974) נולדה ביתנו הבכורה: גילי. ב–י"ד בתשרי תשל"ז (8.10.1976) נולדה: טלי, אימך. ב–ב' בשבט תשל"ח (10.1.1978) נולד: אורי. מאז, משפחנו גדלה ומונה: סבתא–רבתא (אימי), סבתא וסבא (אנחנו), 3 ילדים (הורייך), 5 נכדים (אתם) ו–5 בני דודים (מצידנו).
זה כיף גדול, והרבה נחת, לראות את היחסים והקשרים בין בני המשפחה, במפגשים המשפחתיים.
כיום, שנינו גימלאים ומנצלים את הזמן לדברים אהובים: משחקים ומתחרים בכדורת דשא, צופים בסרטים ובהצגות, משתתפים בערבי שירה בציבור, מבלים עם חברים, ואוהבים מאוד להיות במחיצת הנכדים האהובים.
איחוד משפחתי בשנה 2016
מלחמות:במהלך חיי חוויתי מספר מלחמות
בגיל 6 היה "מבצע קדש"(1956), זכורה לי הריצה למקלט והישיבה בו. בגיל 17 הייתה "מלחמת ששת הימים"(1967), אז התנדבתי לעזור בחלוקת הדואר בת"א. במלחמה זאת, נפצע חברי (היום בעלי) דרור, וביליתי רבות ליד מיטתו בבית החולים. ב"מלחמת ההתשה"(1970), הייתה ברקע. ב"מלחמת יום כיפור"(1973), הייתי בהריוני הראשון. ב"מלחמת שלום הגליל"(1982) 3 ילדיי היו צעירים. ב"מלחמת המפרץ"(1991), כבר היינו עם 3 ילדים וכלב. ב"מבצע עופרת יצוקה"(2008), כבר היינו סבתא וסבא. ב"מבצע עמוד ענן"(2012), גם אתם כבר חוויתם, באזעקות ובריצה למקלט. את "מבצע צוק איתן"(2015), גם אתם כבר חוויתם, באזעקות ובריצה למקלט.
שואה
אני נולדתי לאחר השואה הנוראה שעברו היהודים באירופה. אך בבית תמיד ידענו שמשפחתה של
מילון
התאחדות אילתהתאחדות אילת (מבוטא: אַיֶּלֶת) היא התאחדות של ארגוני הספורט הלא אולימפים בישראל, וכיום חברים בה כ-30 איגודים. התאחדות הוקמה ב-1996, והיא גוף רשמי במדינת ישראל ומוכרת על ידי מינהל הספורט. נכון לשנת 2013, יושב ראש העמותה הוא אריק קפלן ומזכ"לית העמותה היא ענת קרמש.
ציטוטים
”"אל תאמר כשהייתי צעיר שיחקתי. שחק ! והיית צעיר." “”קיבלתי מספר פעמים תואר "ספורטאי מצטיין" מטעם עיריית רמת גן,“