מאגר סיפורי מורשת

"גרנו במרכז העיר חדרה בדירה חדשה ויפה- שמי עדי , בעלי- צלי, שלוש בנות ואחת בדרך.

הכרנו את בתי הספר בעיר ומשך אותנו בעיקר בית הספר צפרירים ששכן בשכונת ברנדייס, מכיוון שהיה אחר, שונה, בערכי תנועת העבודה.

 

אנו שהגענו מקיבוץ (ניר עוז) חשבנו שטוב יהיה שהילדות ילמדו בצפרירים. הכרנו את בית הספר ואת המנהלת ויטיה, שהייתה שנים רבות לפני כן מחנכת של צלי בכיתות  א- ד בבית הספר " ארלוזרוב ".

מכרנו את הדירה היפה בעיר ורכשנו מגרש לבנייה בדיוק מול בית הספר. אנשים בעיר אמרו לנו : " השתגעתם ??? מי עוזב את מרכז העיר כדי ללכת לגור בשכונה נידחת.

כביש האפר צר ומלא מהמורות …"

 

התחלנו לבנות את ביתנו וכל מי שעבר בדרך שאל: " מה בונים פה בית כנסת ?" כדאי לדעת שכל בתיי השכונה היו אז בתים חד קומתיים. והכביש …

 

פנינו בבקשה לראש העיר כדי לשפר את מצב הכביש. אמרנו שהכביש מסוכן, אמרנו שהכביש מעלה ענני אבק, אמרנו שהוא מתאים לגמלים, אמרנו שהשכונה מתרחבת ותושבים חדשים מגיעים לשכונה-  כלום לא עזר!!!

 

תמיד אותו סיפור "אין תקציב" כך אמרו לנו. התגייסנו לוועד שכונה, אספנו את כל דיירי הרחוב וזימנו את ראש העיר לפגישה. הפגישה הייתה סוערת מאוד. התושבים הביעו את דעתם בצעקות . לראש העיר לא היו תשובות. כעבור מספר ימים נפלה החלטה ע"י ועד השכונה  לסגור את הכביש.

 

הועמדו חביות בקצה רחוב האלון משני צידי הכביש (הכביש היה אז דו סטרי). הגיעה משטרה. רוב התושבים נעמדו במחסומים ואחרי ויכוח סוער נאלץ ועד השכונה להסיר את החביות. בכל אופן, כנראה שהמעשה הניב את התוצאה והוחלט לסלול את הכביש. הוגשו תוכניות וועד השכונה היה מעורב בתכנון. להפתעתם התברר שמתוכנן רחוב הולנדי אך לכביש המתפתל לא תהייה מדרכה.

 

בפגישה של הוועד עם מהנדס כבישים טענו אנשי הועד שאי אפשר לסלול כביש ללא מדרכה במקום בו נמצאים שני גנים ובית ספר. הרי את הילדים מלמדים "שהולכים רק על המדרכה". הרחבת הכביש על חשבון הפקעת שטיחי החצרות והבתים לא באה בחשבון. בקיצור… צרה צרורה.

 

היום קיימת מדרכה צרה בחלקו האחד של הרחוב ונוכח המקום המצומצם עמודי התאורה "תקועים באמצע המדרכה". התלמידים הצועדים לביה"ס נאלצים מידי פעם לרדת לכביש כדי לעקוף את עמוד התאורה העומד במרכז המדרכה הצרה. וזה מה שיש היום. הכביש שהוקם  הוא חד סיטרי, לעתים לא נוח והאוטובוסים והמשאיות מתקשים לתמרן בכביש הצר והמתפתל הקיים בשכונה.

תשע"ה