מאגר סיפורי מורשת

שמי עמרי מבית ספר תדהר, יקנעם עילית.

סבתי מספרת לי, שפעם היה נהוג ומקובל לקבל ספר זכרונות מהחברים. סבתי קיבלה אותו לבת המצווה שלה.

כל חבר היה כותב על דף נפרד ברכה. אחד מהמשפטים שכתבו לה היה מחברתה הטובה בזאת הלשון:  "כשתשבי בזקנתך ליד סבא ואחד מנכדייך, כוס קפה יגיש לך, אז תזכרי ברוב טובך (בכמעט כל הטוב שבך) את דינה פירר חברתך".

מטרת ספר הזיכרונות, כשמו, הייתה להזכיר לכל אחד את החברים מפעם. סבתי מספרת שכל פעם שהיא פותחת את ספר הזכרונות ומדפדפת בספר יש לה זכרונות רבים ומחשבות. עם רוב הילדים מכתתה לא נשמר הקשר, כי בסוף כיתה ח' הם סיימו את חטיבת הבייניים (בית ספר בין היסודי לתיכון בדרך כלל כיתות ז ח ט.) ועברו ללמוד בבתי ספר תיכון שונים.

את חברתה דינה פירר, היא הכירה זמן רב היות וההורים שלהן היו חברים והיום הם כבר לא בקשר.

הזוית האישית

עמרי: אהבתי מאוד את המשפט המשמעותי, מספר הזכרונות, את הברכה ומה שמיוחד בעיני הוא  כשברכה זו נכתבה, סבתא שלי הייתה בערך בגילי, מבוגרת מהגיל שלי בשנה והברכה הזאת מתאימה גם להיום, למרות שעברו כל כך הרבה שנים.

לי היה מאוד מהנה בתכנית ולמדתי המון דברים חדשים על סבתי וגם היא מאוד נהנתה.