ספר התורה ששרד את "אטלנטה"
שמי פנינה בלקין, אני סבתא של אראל מיינץ ואני רוצה לספר לך, אראל, סיפור אהבה למולדת ולמורשת.
הסיפור מתחיל ביום העלייה לארץ. ב-20 ביוני 1948 הגיעה לחופי הארץ אוניית המעפילים "אלטלנה". על סיפונה היו לוחמי האצ"ל וביניהם אני ואימי. בבטן האונייה הובילו גם כלי נשק רבים.
בגלל החשש שאנשי האצ"ל מתכוונים לתפוס את השלטון, חברי ההגנה לא אישרו להוריד את כל הנשק הרבים שהיו ספונים בתוך בטן האונייה. דוד בן גוריון שהיה בראש ההנהגה נתן הוראה להטביע את הספינה עם כל הנשקים שהיו עליה, ואכן, האונייה טובעה עם כל המטען שהיה עליה.
אבי ואימי שירדו מהאונייה לפני שטובעה, שמרו באחד הכיסים ספר תורה זעיר ושמרו עליו מכל משמר לאורך השנים. לפני כשנה, אימי הלכה לעולמה, ובפינוי של הדירה, גילינו את הספר טמון עמוק בתוך מגירה בארון.
הספר הזה מסמל את האהבה והאמונה הגדולה בהקמת מדינה ליהודים, ואת הזיכרון העמוק לספר שכנראה עבר מדור לדור למזכרת נצח של העם היהודי בארץ ישראל.
הזוית האישית
סבתא פנינה: "תכנית הקשר הבין דורי, הביא אותנו לקרבה ולאינטימיות עם נכדתנו האהובה אראל מיינץ. במפגשים הללו למדנו להכיר עוד צדדים רבים באישיותה של אראל (אלי), את הרצון שלה ללמוד ולהתקרב אלינו, את השמחה וההנאה בסיפורים הרבים ובפרט בסיפורים הקשורים לחפצים שמסמלים עבורנו את העבר ואת הדרך שעשו המשפחות שלנו לעלות לארץ ישראל, לבנות ולהקים פה בית ומשפחה.. התכנית מבורכת ומעשירה…
אראל: חוויתי חוויה מדהימה יחד עם סבתי פנינה. התרגשתי מאוד לקראת המפגשים המשותפים איתה. נהנתי מאוד, למדתי עליה, על סיפוריה, ועל העבר המשפחתי שלה ושלי. מה נותר לומר? התקרבנו, נהנו, התרגשנו, צחקנו והתחבקנו. אני אוהבת אותך, סבתא.
מילון
"אלטלנה"אָלטָלֶנָה הייתה ספינה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והפליגה לישראל ביוני 1948 כשהיא מובילה על סיפונה כ-940 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, כחמישה שבועות לאחר קום מדינת ישראל וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל.
ציטוטים
”האניה טובעה עם כל המטען שהיה עליה. אבי ואימי ירדו מהאניה לפני שטובעה.“