מאגר סיפורי מורשת

החיים במלחמת העולם השנייה

סבא צביקה הוא  בן של ניצולי שואה. שמות סבתא וסבא רבא שלי הם פרומה ואפרים דרטלר, שעלו לארץ ישראל בשנת 1946. הם הגיעו מאירופה (רומניה), סבא אפרים איבד בשואה אישה ושבעה ילדים. בזמן השואה הייתה לסבא אפרים אישה ושישה ילדים, ואשתו הייתה בהריון השביעי. סבא אפרים היה סנדלר והכין  לחיילים של היטלר את המגפיים ובכך הגרמנים לא שלחו אותו למחנות השמדה ולא הרגו אותו. יום אחד כאשר חזר הביתה מעבודתו, חזר לבית ריק והבין כי אשתו וילדיו נשלחו למחנות השמדה ונרצחו בידי הנאצים.

סבתא פרומה הייתה שכנתו של סבא אפרים, משפחתה הייתה ברובה משפחה של חייטים ובכך גם נצלו חייהם כאשר הם תפרו את מדיהם של הנאצים. חלק מהמשפחה (חלק מהאחים וההורים) אשר לא עסקו במקצוע זה, הושמדו גם הם. סבתא פרומה נשלחה למחנה השמדה באושוויץ אך כיוון שהייתה חזקה, נשלחה לעבודות פרך בהתקנת מסילת הברזל של הנאצים.

העלייה לארץ ישראל

לאחר שסבא אפרים איבד את כל משפחתו הכיר את סבתא פרומה שכאמור הייתה שכנתו, הם התחתנו ולאחר המלחמה החליטו לעלות לארץ ישראל באניית המעפילים "כנסת ישראל", למרות שהביאו בחשבון כי הם מסכנים את עצמם שיתפסו בידי הבריטים ששלטו בארץ. כידוע הבריטים לא אפשרו עלייה של יהודים לארץ ישראל. סבתא פרומה במהלך ההפלגה לארץ ישראל ילדה את בנה הבכור טוביה (בתעודת הזהות של טוביה רשום מקום הולדתו-לא נודע). לצערם החשש להיתפס בידי הבריטים התממש כמציאות. אניית המעפילים "כנסת ישראל" נתפסה על ידי הבריטים בעתלית. את סבתא פרומה ואת בנה טוביה השאירו בארץ ישראל ואת סבא אפרים הגלו לקפריסין למחנה מעצר. סבא אפרים חשש שהוא הולך לאבד את משפחתו פעם נוספת כיוון שלא היה בניהם קשר כלל. בזמן ההכרזה על מדינת ישראל שחררו הבריטים את כל הגברים שנעצרו בקפריסין וחיברו אותם עם משפחותיהם בארץ ישראל.

החיים בארץ

בשנת 1946 הגיעו למעברה בקריית שמואל ושם נולד סבא צביקה, שהוא אבא של אבי אמיר. גם אבא שלי נולד בקריית שמואל וגם אני ואחיותיי. ומאז ועד היום סבא צביקה גר בקריית שמואל . סבא צביקה שירת בצבא הקבע במשך 25 שנה בתור רס"ר. לסבא וסבתא חנה יש 4 ילדים: ליאור, אמיר- אבא שלי, קרן והילה ו-11 נכדים. שלושה מתוך ארבעת הילדים של סבא צביקה גרים בקריית שמואל ורק אנחנו עברנו לגור בשדה יעקב.

וכעת נספר מעט על סבתא חנה, סבתא חנה היא בת  למשפחה מרובת ילדים, תשעה בסך הכול. ההורים של סבתא חנה, מרדכי ושרה, עלו לארץ ישראל ממצרים והתיישבו בעיר עכו . סבא צביקה הכיר את סבתא חנה ברכבת בנסיעה לתל אביב, סבתא עלתה לרכבת בעיר עכו וסבא עלה לרכבת בקריית מוצקין. ההכרות ארכה כשלוש שנים. ולאחר זמן מה התארסו, התחתנו והקימו משפחה גדולה מאוד.

הזוית האישית

היה לי מאוד כיף לשמוע ולגלות דברים חדשים שקרו במשפחה שלי, אני שמח שהייתה לי את הזכות לשמוע מסבא שלי שהוא דור שני לשואה ולשמוע מפיו את הדברים שקרו, מאוד התרגשנו אני וסבא לשבת ולדבר על מה שקרה למשפחה שלנו.