מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המצאת הסנדלים התנכיות

סבתא צפי עם מיקה ומתן, שני נכדיה
סבתא צפי בצעירותה
ישראלי בשבילי

שמי צפרירה הלפרין, לשעבר רוזנבליט, ובקיצור – צפי. נולדתי בתל אביב בשנת 1949 בבית חולים הדסה. סבא שלי מצד אבא הגיע מהולנד עם כל המשפחה שלו בשנת 1933. הם היו ציונים וחשבו שהם צריכים לגור בישראל. בהולנד הוא עסק בסנדלרות. כשהם החליטו לעלות לארץ, הם שלחו באונייה נפרדת את כל המכונות של ייצור הנעליים.

הם קנו דירה ברחוב דיזינגוף בתל אביב עבור סבא סבתא ושישה ילדים. דוד שלי היה נוסע על אופניים ולוקח נעליים מבתים של אנשים ברחובות כדי לתקן אותן, ומחזיר אותן לבתים מתוקנות. אחרי כמה זמן דוד שלי חשב שכדאי לייצר משהו אחר ולא רק נעליים, מפני שבמדינת ישראל חם ולא התאים מבחינת מזג האוויר ללכת עם נעליים. אבא שלי ושני אחיו המציאו את הסנדלים התנכיות. הוא החליט להתמקד בנושא הסנדלים וקרא לזה "סנדלים תנכיות", ולחברה שהקימו קראו "נמרוד".

לחברה קראו נמרוד מפני שבהולנד לפני שהם עלו, הייתה חברת נעליים בשם "רובינסון קרוזו", והוא חיפש משהו ישראלי שהיה צייד הראשון בתנ"ך. הגרסה השנייה לשם החברה היא שלפני מספר שנים היה מחקר אקדמאי שמצא שבאותה שנה בה הוקמה החברה, נבנה הפסל המפורסם ״נמרוד״, ולכן יכול להיות שהייתה השפעה על בחירת השם לחברה. הסנדלים התנכיות שהמציאה משפחתי הפכו להיות סמל בחברה הישראלית.

העשרה על חברת הסנדלים ״נמרוד״: החברה הוקמה בהולנד בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי צבי רוזבליט ובנו קלמן, שפתחו בית מלאכה לייצור נעליים. הם קראו לחברה על שם הגיבור התנ"כי "נמרוד". ב-1935 עלו בני המשפחה לארץ ישראל והעבירו את בית המלאכה לרחוב דיזנגוף בתל אביב. ב-1944 הוקמה חברת "נעלי נמרוד בע"מ", בה פעלו גם בניו של קלמן רוזבליט – יוסף בן ארצי (בתפקיד המנהל המסחרי), ושני אחיו הצעירים שמואל ומיכאל רוזבליט. בנו של מיכאל, אורן רוזבליט, משמש כיום כמנכ"ל החברה (ויקיפדיה).

הזוית האישית

צפי: היה מהנה מצחיק ומלמד. אני מאחלת לנו הנאה גדולה. מתן: היה לי נורא כיף להיות עם סבתא שלי וללמוד על הילדות שלה. אני מאחל לכם בריאות ואושר.

מילון

סנדלרות
עיסוק ביצור ותיקון נעליים. סנדלר הוא אדם העוסק בייצור או בתיקון של נעליים וסנדלים. יש סנדלרים המתמחים בסוג מסוים של נעליים, כגון נעליים אורתופדיות. (ויקיפדיה)

נמרוד (פסל)
"נִמְרוֹד" הוא פסל העשוי מאבן חול נובית שיצר הפסל יצחק דנציגר בשנים 1938–1939. הפסל נחשב לאחת מיצירות האמנות החשובות בתולדות האמנות הישראלית וכביטוי הוויזואלי המובהק ביותר של תנועת "הכנענים". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הסנדלים התנכיות הפכו להיות סמל בחברה הישראלית“

הקשר הרב דורי