מאגר סיפורי מורשת

סבא סמיון נולד ב-1935, בעיר סמולנסק ברוסיה, מספר:

ב-22 ביוני 1941,  התחילה המלחמה. גרמניה הנאצית התחילה לכבוש שטחים ולהפציץ ערים. אני הייתי בן 6 .באותו הזמן הייתי מחוץ לעיר סמולנסק, העיר בה נולדתי, במחנה קיץ. פינו את כל הילדים מהמחנה והעבירו אותם לסמולנסק. מתחילת המלחמה הנאצים הפציצו את העיר ללא הפסקה, בסביבות 15-10 פעמים ביום ובגלל זה היינו צריכים לעזוב ועזבנו ב – 15/7.

באותו היום  בו עזבנו, הנאצים כבשו את העיר. אבא שלי, אברהם, גויס מתחילת המלחמה לצבא.

הסבר על הטופס של הצלב האדום: הטופס הזה ניתן לסבא שלי ב-30/12/97, על פי בקשתו. הטופס הזה מוכיח על פי רישום האוכלוסין שהמשפחה של סבא

שלי נאלצה להתפנות מסמולנסק ב – 15/7/1941

באותו הזמן סבתא של סבא שלי שכבה בבית החולים בסמולנסק, והרופאים לא היו מוכנים לשחרר אותה. אחרי שנגמרה המלחמה נודע למשפחה שכל צוות בית החולים והמטופלים, הוצאו כולם להורג על ידי הנאצים.

ב -15/7 המשפחה שלי ואני הגענו לתחנת הרכבת על מנת לברוח מהעיר. הגענו ורצינו לעלות אל הרכבת אך היא הייתה עמוסה מאוד באנשים, וכולם דחפו אותנו החוצה מן הרכבת.

לא ידענו מה לעשות, אבל אז ראינו שנשארה רכבת משא שאף אחד לא רצה לעלות עליה כי היא הייתה בלי תקרה או קירות רק מעקה צר. בסופו של דבר עלינו והתחלנו במסע. באחת התחנות בדרך התברר שנהג הרכבת היה בוגד שניסה לגרום לחיל האוויר הגרמני להפציץ את הרכבת בכך ששם כמות גדולה מידי של עצים בשביל שיהיה הרבה קיטור וכך גם היה הרבה עשן שיכל לגרום לגרמנים להפציץ את הרכבת. בגלל שהרכבת הייתה בלי תקרה ראינו שזה חריג ועלו עליו שהוא בוגד והורידו אותו מהרכבת. באותה התחנה בדרך, אחי הקטן נפטר. הנהג הוחלף והגענו לצ‘יקולוב лов́Чека.

אבא של סבא שלי נפצע במלחמה ולקחו אותו לבית חולים לפצועי מלחמה בעיר בצ‘ילבינסק бинсќЧеля.

אבא של סבא שלי פנה אל הארגון של המלחמה שהיה ניתן לפנות אליו בשביל לאתר את המשפחה, וביקש להודיע למשפחה שלו שהוא נמצא בצ‘ילבינסק.