מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק ורד ונולדתי בתשיעי למאי בשנת 1940. נולדתי פג ואמי שמה אותי בסלסלה וכיסתה אותי בצמר גפן ומגבות שיהיה לי חם. אמי הייתה מניקה אותי והיא הייתה מוציאה מהחזה חלב לתוך כפית קטנה ופותחת את פי וכך הייתה מניקה אותי. כך גדלתי בילדותי והייתי בן זקונים במשפחה של 12 ילדים: שישה בנים ושש בנות.

כאשר גדלתי והגעתי לגיל 15 למדתי קצת בבית הספר וגם יצאתי לפרנס ולעזור למשפחתי. עזרתי לאנשים הבאים למלון, לקחתי את המזוודות בבתי המלון: בית בוסל, מלון תל אביב, מלון גליל ומלון ציון. בגיל 18 התגייסתי לצבא והייתי נהג בחיל השריון, שם שירתי בתקופת הצבא.

לאחר שהשתחררתי מהצבא התחלתי לעבוד כנהג אוטובוס באגד, בעיקר בגלל שאהבתי לנהוג באוטובוס. הסעתי חיילים במלחמות השונות: מלחמת ששת הימים, מלחמת שלום הגליל ומלחמת יום הכיפורים. בגיל 20 התחלתי להוביל את ספר התורה מבית אבו שנמצא בעיר העתיקה של צפת והמנהג נמשך עד היום הזה. במאי השנה יציינו 52 שנה למסורת זו.

כשהייתי נהג אוטובוס  עזרתי לכל האנשים (ללא הבדל גזע מוצא דת או מין). עד היום אני ממשיך לעזור, אך לא בתור נהג. אני נמצא ופועל בוועד למען החייל בצפת במשך 24 שנים. ביום הזיכרון לחיילי צה"ל אני מוביל את המשפחות השכולות שבאות לצפת וכן המשפחות השכולות שבצפת.

על כל הפעלים האלו זכיתי בתואר יקיר צפת בשנת 2019.

סרטון תיעוד של יצחק:

הזוית האישית

רונאל והוד: נהנינו מאוד וגם הופתענו מסיפורו של יצחק, אנחנו מאחלים לו שימשיך לעזור לזולת, שיהיה בריא שימשיך להוביל את תהלוכת ל"ג בעומר מבית אבו לרשב"י במירון לפי המסורת, ושימשיך להתנדב כמו שהתנדב כל חייו.

יצחק: אני מאחל לילדים שיהיה להם ולמשפחותיהם כל טוב, ושנלך באור הירוק שברמזור כל החיים אנו ומשפחתנו ותמשיכו להיות ילדים טובים.