מאגר סיפורי מורשת

מרי נולדה בפייס שבמרוקו בספטמבר 1939, בת למשפחת אסולין, אחת מתוך שמונה אחים, לאם מסודי ואבא שמעון.

בשנת 1955 כשהיא בת ארבע עשרה בלבד,  עבדה מארי כעוזרת לרופא משפחה יהודי.

באותה עת חתימת רופא המשפחה על טפסי העלייה הייתה תנאי הכרחי לעלייה לארץ ישראל. אנשים רבים הגיעו למרפאה בכדי לבקש את חתימת הרופא, אך הרופא נאלץ לנסוע מחוץ לעיר באופן פתאומי והייתה סכנה ממשית כי לא יאושר לאותם אנשים לעלות לארץ.

מארי גילתה תושייה והחלה מזייפת את חתימת הרופא תוך שהיא מסכנת את עצמה שכן אם הייתה נתפסת היו לכך השלכות חמורות. מארי חתמה על כשמונים טפסים ובזכות מעשה זה זכו אותם אנשים לעלות ארצה.

מארי עצמה, עלתה לארץ ישראל עם משפחתה בשנת 1956 מטעמי ציונות. המשפחה התגוררה במעברה ג' באשקלון ולאחר שנתיים עברה המשפחה להתגורר בשכונת עתיקות, הם היו הדיירים הראשונים בשכונה.

מארי נישאה, ילדה חמישה ילדים, ארבעה בנים ובת ועסקה במלאכת התפירה כשלושים ושתיים שנים.

מארי מספרת כי התפירה עוברת אצלה במשפחה מדור לדור. סבה היה חייט ועבד בבסיס של הצבא הגרמני, סבתה ואימה היו גם הן תופרות. אחד החפצים המשמעותיים שנותרו למארי הם המספריים של סבתה, מספרי התפירה שמסמלות את המלאכה והכישרון שעבר מדור לדור.

הזוית האישית

מארי שיתפה את נופר בסיפור המרתק שלה, המעיד על תעוזתה ונחישותה לעזור.