מאגר סיפורי מורשת

כשהיינו באתיופיה, דודה שלי באה לבקר אותנו והיא סיפרה לנו שארץ ישראל יפה ושב"ה אנחנו צריכים לעלות לארץ ישראל. בתאריך 1.6.2012 עלינו לארץ, אבא ודודים נשארו באתיופיה. תהליך העליה לא היה פשוט בגלל שאמא עבדה הרבה שעות ואבא לא גר איתנו. שעלינו לארץ אחד מהדודים שלי כבר היה כאן והוא לקח אותנו למרכז קליטה בבית אלפא.

כשהיינו בכפר סבתא רבה שלי נתנה לסבתא שלי מתנה, שקוראים לה "קמיס" והקמיס הזה הוא עכשיו אצל אמא שלי ואמא שלי כשהיא רואה את הקמיס היא זוכרת את סבתא שלה ואת סבתא רבה שלה והקמיס הזה עובר מדור לדור. אמא שלי לובשת אותו בשבת כל הזמן וגם בחגים, ולי כיף לראות אותה כשהיא לובשת אותו. אמא שלי תמיד אומרת לי שהיא תיתן לי אותו כשאהיה סבתא וזה מאוד משמח אותי, שאני אקבל את הקמיס כשאהיה סבתא. אני חושבת שגם אני אתן אותו לילדה שלי זה משהו שיעובר מדור לדור.

השוואה בין בית ספר באתיופיה לבין בית ספר בארץ: בבית הספר באתיופיה למדנו יחד עם בנים רק שהם היו נוצרים. אנשים מישראל פתחו לנו בית ספר יהודי בשם "נקוג'" והיה לנו טוב שם, למדנו עברית והיה לנו כיף .. בארץ ישראל הבנות לומדות לבד והבנים לומדים לבד. כאן יש פנימיות אבל באתיופיה אין פנימייה.

 פתגם ראי לעם:

???? ????? ???? ?????

לֵרָסו יֵמֵיְרֵבָה לֵלֵלַאו אָיְרֵבַם

עזור לעצמך לפי שתעזור לאחרים

אדם שאינו מסוגל לעזור לעצמו הוא אדם חלש וברור שלא יוכל לעזור לאחרים. טפל קודם כל בעצמך והתחזק, רק אז תוכל לעזור גם לאחרים.

אני בחרתי את הפתגם הזה כי ישנם אנשים שלא מצליחים לעזור לעצמם ובגלל זה הם לא יכולים להצליח ולעזור גם לאחרים, למשל אם אנשים מבקשים מאיתנו שנעזור להם בעבודה ואנחנו לא מצליחים. צריך לשאול את עצמנו למה? למה אנחנו לא יכולים לעזור לעצמנו וגם לאחרים? ואנחנו צריכים ללמוד מה הסיבה ואיך נוכל לעזור לעצמנו וגם לאחרים. צריך לדעת הרבה דברים וללמוד ובגלל זה אני בחרתי את הפתגם הזה כי כשאני מצליחה אני יכולה לעזור לעצמי וגם לאחרים. אני רוצה לדעת הרבה דברים טובים מאוד בגלל זה בחרתי את זה.

פיוט- הצליל הכפרי, הצליל מזכיר לי את הכפר שבו נולדתי. לשמיעת השיר לחצו כאן

הצלילים השקטים מזכירים לי את הפרות, הסוסים, העיזים ואת הבית שלי. כל פעם שאני שומעת את הצליל הזה, זה תמיד מחזיר אותי אחורה לילדותי וזה כל כך מרגש אותי להיזכר בזיכרונות ובחוויות שעברתי בילדותי. הסיבה שבחרתי בצליל או במגינה הזו, כי זה צליל הזה הוא מיוחד שלא משנה מתי אני שומעת אותו, זה תמיד מזכיר לי את העבר הטוב, הכפר שלי, את הטבע והאדמה, החקלאות, החברות והמשפחה ובעיקר הילדות. מוזיקה זו מזכירה לי את הביחד, החיבור בין בני משפחה שהיו סביב הבית אחד, כל האחים ואחיות כמשפחה אחת מחוברת, מיוחדת. וזאת הזכות לעבור את כל החוויות האלה ובזיכרון שלי הם תמיד יהיו כי זה העבר שלי שאיתו אני תמיד שמחה.

עכשיו אני אשמח לספר קצת על סבתא שלי. שמה של סבתי הוא טקלה אגנ"הו, היא נולדה וגדלה בכפא אלפא.היא התחתנה בגיל 11 עם מישהו והיא ילדה שני ילדים, אחרי כמה זמן הם התגרשו והיא לבד גידלה את שני הילדים. אחרי כמה זמן היא התחתנה עם סבא שלי והיא ילדה את אבא שלי ועוד אחים. סבתא שלי עברה לגור בגונדר בגלל שהיה לה חלום לעלות לארץ ישראל.

באותה תקופה אני גרתי עם סבתא ואחד הדודים שלי, אחרי 5 שנים סבתא שלי החליטה שהיא רוצה לעלות לארץ ישראל, אך יכלה לעלות רק עם חמישה מהילדים שלה, היה לי קשה להיפרד מאבי שנשאר באתיופיה. אז אני הלכתי לגור עם אימא שלי וסבתא עלתה לארץ ישראל והשאר נשארו באיתיופיה בכפר אלפא.

עד עכשיו היא מתפללת שתזכה לראות את הילדים שלה בעזרת ה' בקרוב. עכשיו סבתא שלי גרה בקריית ים עם אחד הדודים שלי ואני הולכת לבקר אותה. שאני שואלת את סבתא איך היא מרגישה פה, בארץ היא אומרת לי שטוב לה אבל מחצית הלב שלה באיתיופיה והיא דואגת על הילדים שנשארו באתיופיה. לסבתא שלי יש חלום לראות אותי מגיעה רחוק. ובעזרת ה' אני מקווה שכל החלומות של סבתא שלי יתגשמו בקרוב.

לסיכום, היה לי כיף ולמדתי הרבה דברים. למדתי איך כותבים במחשב, למדתי טוב איך משתמשים בו ולמדתי את הסיפור של המשפחה שלי. תודה רבה למורה לירז ולמדריכות שלי, אתן עזרתם לי המון, אני אוהבת אותכן.

תעש"ה, 2015