מאגר סיפורי מורשת

ילדותי

נולדתי למשפחה מקסימה, יש לי ארבע אחיות. שמה של אימי הוא סגולה, ושם אבי הוא יעקוב.

הוריי נפטרו כשהייתי בערך בת שבע – אני זוכרת שהיה לי קשה מאוד להתמודד. הדוד והדודה שלי לקחו אותי ואת אחי הקטן בן ה-5 חודשים, אליהם וגידלו אותנו.

עד היום שמורה אצלי שרשרת מיוחדת מאוד שאימי הותירה לי – ואני מאוד מחוברת אליה. השרשרת מספרת את הסיפור של אמא שלי ומזכירה לי אותה תמיד.

באחת הפעמים בהן ענדתי את השרשרת בארץ, היא נשברה, וחזרתי להודו כדי לתקן את השרשרת, במקום בו אימי קנתה אותה. מאז אני שומרת את השרשת אצלי.

בגרות – סיפור על גורל של אהבה

לפני שבעלי הפך לבעלי.. הוא היה תייר, והוא בא לביקור בהודו ורצה למצוא אישה.

באופן מקרי, הוא הגיע לביקור בביתו של הדוד שלי ואמר שיש לו משפחה טובה ושהוא בחור טוב.

דוד שלי המשיך לשוחח איתו, ולאחר מכן שאל אותי: "את רוצה להתחתן איתו?"

אני מאוד התרשמתי מהבחור הצעיר ואמרתי "כן" ואחרי חודש בלבד התחתנו בהודו.

שלושה חודשים אחרי החתונה עלינו לארץ לישראל. גרתי שלושה חודשים בלוד ולאחר מכן שישה חודשים הייתי עם בעלי בבית של הוריו, ואחר כך החברה "עמידר" נתנה לי בית בקריית גת. לאחר 3 חודשים קיבלנו הפתעה נעימה ונכנסתי להריון וילדתי בן.

כיום יש לי 4 בנים וכולם נשואים ואני אוהבת אותם מאוד. לאחר מספר שנים כלתי הייתה בהריון ונולדה לה בת. אחרי הלידה, הבן שלי וכלתי סיפרו לי: "נולדה לנו בת! איך נקרא לה?" ואני הצעתי: "הגיע אור לבית אז תקראו לה אור" ובאמת, הם נתנו לה את השם אור והם גרו בביתי שנתיים. ואחרי אור הגיעו 7 נכדות ו3 נכדים.

עבודה

עבדתי במשך שמונה עשרה שנה במפעל "נר ציון". אולם לצערי סגרו את המפעל

ואז התחלתי לעבוד ב"כללית" – קופת חולים, שם אני עובדת עד היום.

טיול עם הנכדים שלי

אני מאוד אוהבת את הנכדים שלי והם מקור גאוותי. אני מטיילת איתם ומקדישה להם המון זמן.

בקיץ האחרון לקחתי את שני הנכדים המקסימים שלי לשלושה ימים באילת .

בטיול היו מופעים של הודים, והילדים למדו קצת על התרבות ההודית בדרך חווייתית. מאוד נהנינו וקניתי הרבה מתנות לנכדים שלי.

הזוית האישית

תודה רבה לבית ספר בגין שבזכותו אני משמרת את סיפור חיי.