מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור על אהבה ומשפחה…

אני וסבתא
סבתא נולדה בבי"ח בילינסון
אני מלווה ילדים עם מוגבלויות

נולדתי בשנת 1952 בבית החולים "בלינסון", גרתי בראש העין, למדתי בבית ספר ממלכתי דתי עד כיתה ח', לאחר מכן התחלתי לעבוד קשה בשביל להשיג כסף בחברה ליצור קופסאות פח בשם "נועם קנייל".
 
הכרתי את בעלי שמואל בתל אביב, חבר משותף הכיר בינינו, יצאנו חמש שנים בשקט מבלי שאף אחד ידע, ההורים שלי לא ידעו עליו ועל הקשר הנרקם בנינו.

כששמואל הגיע בפעם הראשונה להורים שלי והציע לי נשואים בפני אבי, אבי חשב שאני בהריון וסרב לקבל את רעיון הנשואים שלי ולסייע לי ולשמואל בכך.

 
התחתנו באולם "קליפסו" ברמלה, לאחר הנשואים אבי ראה שאני לא בהריון וקיבל את זה יפה.
גרנו אצל ההורים של בעלי במשך שנתיים, לאחר מכן נולד יעקב, בני הבכור, כשהוא היה בגיל שנה נכבה משמן רותח, הוא נפצע בדרגה 2 ועבר במשך 12 שנים ניתוחים. עברנו תקופה מאוד קשה.
 
אחר כך נולדה בתי רויטל ולאחר מכן נולדה בתי שרית, אחריה אנט ולבסוף בני הצעיר אבי.היה קשה לטפל בהם בזמן עברתי את תקופת הניתוחים עם יעקב בני הבכור.

שמואל בעלי הלך לעבוד בפרדס "מוצרי אדר", עבד שם 27 שנה, הוא היה מנהל עבודה. לאחר 27 שנים סגרו את המפעל.

 
כיום, אני אמא לחמישה ילדים וסבתא לשבעה נכדים ועוד אחד בדרך… בחיי היומיום אני מלווה ילדים עם מוגבלויות, פנסיונרית של עירית יבנה, נהנת מאוד מאפייה וגילוף של מאכלים ומדריכה קבוצות באופן פרטי.
 
תשע"ו

מילון

כוויה דרגה 2
כוויות ניתן לסווג כוויות לארבע דרגות, הנקבעות על פי עומק הכוויה והמרכיבים השונים המעורבים.

ציטוטים

”החיים היו קשים, אך לא בוכים, ממשיכים קדימה.“

הקשר הרב דורי