מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי, אהרון שמעתי ותעדתי את סיפור העלייה לארץ של הסבא שלי.

סבא אהרון מספר:

"שמי אהרון שמש, עליתי מלבנון. בלבנון דיברנו ערבית וצרפתית ובבית הכנסת התפללנו בעברית.

התחלנו את מסע העליה לישראל בשנת 1946 שהייתי בגיל 6. רצינו לעלות לארץ בגלל שהאבא שלי היה בישראל  ולא חזר ללבנון, האימא החליטה שצריכים לעלות לארץ ישראל, האימא גם חששה שהם יתפסו בדרך אבל לא הייתה לה ברירה. למרות שהאחים של האימא התנגדו אבל האימא התעקשה. עלינו לארץ דרך תשלום כופר לערבים, העבירו אותנו במכוניות שלהם בלילה ונתנו לנו בגדים בסגנון של ערבים לשם הסוואה.

היינו 3 בנות ובן. עברנו לישראל בגשם ובלילה. תפסו אותנו בגבול השומרים הערבים ולקחו אותנו למעצר. בבוקר השופט אמר: את הילדים להחזיר לדודים בלבנון ואת האימא לקחת לבית סוהר לכמה חודשים. האימא ישבה בבית סוהר מספר חודשים. לאחר שהסתיימה התקופה בבית כלא שחררו את האימא בחזרה הביתה בתנאי שהיא לא תנסה אפילו עוד פעם אחת להגיע לישראל. עכשיו מגיע הניסיון השני לעלייה שגם בו נכשלנו. האימא ישבה בבית הכלא עוד 6 חודשים (זמן יותר ארוך מהפעם הקודמת). השופט בפעם השנייה נתן לה עונש יותר חמור.

ואחרי ששיחררו אותה הביתה האימא לא ויתרה והחליטה לנסות שוב. העלייה השלישית שהייתי בגיל שבע. בעלייה הזאת הצלחנו סוף סוף להגיע לישראל. ההרגשה הייתה נפלאה. הגענו לקיבוץ מנרה והקיבוץ קיבל אותנו יפה: נתן לנו ארוחה חמה בלילה ובגדים".

"לא הכרתי את הארץ וגם הגענו בזמן מלחמת העצמאות בשנת 48. במלחמה הזאת ניצחנו ובזמן שהגענו היה גם את נאום בן גוריון שאמר שיש לנו מדינה חופשית. ואז לבסוף פגשנו את האבא שבשבילו עלינו וחיכינו הרבה".

הזוית האישית

איתי: חוויתי הייתה טובה מאוד, נהניתי לחקור אותו ושיספר לי על העבר שלו, למדתי המון עליו. אני רוצה לאחל לו חיים מאושרים. נהניתי מאוד חוויה.