מאגר סיפורי מורשת

סיפור עלייה של סבתי ומשפתה לארצנו סימה אלגרה כהן משפחתה של סבתי נולדה בספרד. בשנת 1955 עלה אחיה מנחם לארץ לבדו והתגייס לצה"ל ובמשך שירותו הצבאי נפצע ואושפז זמן ממושך בבית חולים והפך לנכה צה"ל. עקב כך משפחתה של סבתי החלה במחשבה לעלות לארץ כדי להיות עם אחיה ולעזור בשיקומו אשר ארך שנים לא מעטות , הייתה להם אפשרות נוספת לעבור לדרום אמריקה , שם חיו בני משפחתה של הסבתא רבא , לבסוף הוחלט לעלות לישראל מטעמי ציונות ואהבת המולדת, למרות כל הקושי והחיים הלא פשוטים שידעו שמצפים להם.

 

בשנת 1962משפחתה של סבתי עלתה לארץ והגיעה לכרכור , אימא של סבתי הייתה אלמנה ועלתה עם שלושת ילדיה לבד לארץ .המשפחה תמכה במנחם והתחילו לבנות את חייהם בארץ. סבתי שהייתה אז בת 11, התחילה ללמוד בבית ספר "ממלכתי" כרכור .סבתי ומשפחתה חוו קשיי עלייה, קושי בשפה, במנהגים, קשרים עם חברים לדוגמה, שמה של סבתי היה אלגרה שהיה דומה לשם של אימה אלגרינה ובגלל קושי בדמיון בשמות בבית הספר ביקשו ממנה להחליף את שמה ואכן כך היה , שמה עוברת לסימה .

 

לאט לאט הסתגלו והתרגלו לארץ. חמש שנים לאחר העלייה לארץ פרצה מלחמת ששת הימים, עוד קושי שהתווסף לכל המדינה ולעולים החדשים בפרט .בהמשך פגשה את סבי בעבודה משותפת במשתלה בחופשת הקיץ, לאחר מספר שנים הם התחתנו, הקימו משפחה בכרכור, נולדו להם 3 בנות, שאימי היא האמצעית מבניהן , גם אימי התחנכה בבית ספר "ממלכתי" כרכור ואני למעשה דור שלישי בבית הספר. צירפתי תמונה של סבתי עם מנהל בית הספר אז, המנהל מימון, כשהוא נותן לה את תעודת סיום כיתה ח'.

תשע"ו