מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא ציפורה חדד בקבוצת נוער בגבעת השלושה

החיים עם סבתא בפארק
באחד הטיולים בתקופה שהייתי בקיבוץ השלושה
החיים בקיבוץ

"שמי ציפורה חדד, שם משפחתי לפני נישואי: אמנה. נולדתי בעיראק בעיר בגדאד, בשנת 1946. עלינו לישראל בשנת 1951. אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ושם סיפרתי את סיפורי".

הסיפור של סבתא:

סבתא עלתה בשנת 1951 למעברה בבאר יעקב. מעברה הייתה ישוב זמני שאליו הלכו עולים חדשים שעלו לארץ ישראל כדי להיקלט בארץ. ליד המעברה היה קיבוץ נצר סרני. סבתא ראתה את החיים בקיבוץ ואהבה את הרעיון. בעקבות זאת סבתא עברה לגור בקיבוץ גבעת השלושה ליד פתח תקווה.

בגבעת השלושה סבתא הייתה בקבוצת נוער, שזו קבוצה של בני נוער שחיים בקיבוץ עובדים ולומדים ללא הורים ומשפחה. בקיבוץ הם שילבו לימודים ועבודה, הם עשו עבודות שונות כמו: קטיף תפוזים, קטיף כותנה, בצרת ענבים.

סבתא טיילה הרבה בארץ ראתה נופים רבים, היא הכירה אנשים שונים ונחשפה לתרבות הישראלית. כל ימי שישי בקיבוץ היה להם מנהג קבוע לשיר שירי ארץ ישראל אחרי ארוחת הערב. למרות שסבתא מאוד נהנתה מהחיים בקיבוץ וחוותה שם הרבה חווית והיו לה הרבה חברים, עדיין היו לה געגועים רבים להורים ולמשפחה. היא ביקרה את משפחתה לעיתים רחוקות.

בגיל 18 סבתא עזבה את הקיבוץ והתגייסה לצבא. לאחר הצבא החלה סבתא ללמוד בבית ספר לאחיות.

הזוית האישית

סיפורה של ציפורה חדד, על עלייתה מעיראק והמעבר לקבוצת הנוער בגבעת השלושה, הועלה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

גבעת השלושה
גִּבְעַת הַשְּׁלֹוֹשָׁה (הַשְּׁלֹשָׁה), קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית, ממוקם כארבעה קילומטר מזרחית לפתח תקווה, ליד מקורות נחל הירקון. הקיבוץ נקרא על שם שלושה מפועלי פתח תקווה - מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג - אשר הואשמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בריגול, נשלחו על ידי השלטון העות'מאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם בשנת 1917. אנדרטה לזכרם נמצאת בקיבוץ עינת. הקיבוץ שייך למועצה אזורית דרום השרון (ויקיפדיה)

ציטוטים

”תאכלו תאכלו ורק כך תגדלו.“

הקשר הרב דורי