מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור עלייה מפולין וקליטה בארץ

חוגגים לסבא זלמן יומולדת בפארק הירקון
סבא זלמן בגיל שנה עם אמו בסיביר
אהבה, חריצות, נחישות והתמדה

סבא זלמן בינשטוק (אבא של אמא) נולד בשנת 1942 בסיביר (רוסיה) ועלה מפולין בשנת 1957 לארץ ישראל. הוא עלה לארץ מכיוון שמשפחתו אהבה והתגעגעה לארץ ישראל וחלמה לחיות בה כמו כל יהודי, וגם משום שהיהודים סבלו בגולה, הם נרדפו בתחומי גזענות והפליה.

משפחתו של סבא זלמן (הוריו ואחיו) עלו ארצה עם רכבת מפולין עד וינה (בירת אוסטריה) ומוינה המשיכו לנאפולי (עיר נמל באטליה). שם שהו כשבועיים עד שהפליגו באוניה "ארצה", לנמל חיפה. כל הדרך מאוסטריה עד חיפה  ארכה כ-10 ימים, בזמן הזה פקידי משרד הקליטה רשמו את העולים החדשים והקצו להם מקומות מגורים במעברות. בהגיעם ארצה ירדו מהאנייה ואחרי כמה ימים המשפחה של סבי התחלקה בין בתים, מאחר שהמשפחה של סבתא רבתא (בתיה) לקחה על עצמה לארח ולקלוט את חברי המשפחה: סבתא רבתא בתיה (אימא של סבא) עם האח הצעיר של סבא (יזהר) עברו לגור אצל האחות של בתיה, שרה, במושב בשרון בשם כפר חוגלה. סבי נסע לתל אביב לאחות נוספת של סבתא רבתא בשם ברוריה, ואביו של סבי (סבא רבא) בשם משה נסע גם הוא לאח נוסף של סבתא רבתא בשם יצחק אשר התגורר בתל אביב. בסופי שבוע הם היו "מתאחדים". אחרי חצי שנה כזו בערך עברה המשפחה לשיכון של עולים חדשים בחולון.

כשעלו הורי-סבי ארצה, היו להם קשיים בקבלת עבודה ובלימוד השפה, אך באופן כללי המדינה עזרה להם ובכך הקלה על ההתאקלמות. שלחו את המשפחה לאולפנים מיוחדים כדי ללמוד את השפה, מנהגי הארץ וידיעת הארץ. שלחו את סבא רבא (משה) לכל מיני עבודות יזומות כדי להתפרנס על מנת שהמשפחה תוכל להתקיים. בהמשך סבי קיבל רישיון למסחר בביצים ועסק בכך כעשור. סבתא רבתא (בתיה), אחרי שעלתה ארצה, עבדה בעבודות בית שונות ובהמשך עבדה בעיקר בטיפול בילדים קטנים.

קליטת סבי בארץ החלה עם הרשמתו למוסד בשם "מגדיאל" אשר על יד הוד השרון היום. במוסד זה, אשר מומן ע"י הסוכנות היהודית, היו נערים ונערות רבים אשר בבוקר עבדו תחת הדרכת מורים שונים ועסקו בפעילויות שונות בתחום החקלאות. בצהריים אכלו ארוחה ואחרי הארוחה התכנסנו בכיתות ולמדו עברית וידיעת הארץ. בערב שמעו הרצאות בתחומים שונים. בגיל 15 וחצי סבי התחיל לעבוד במפעל לייצור מכשירי דיוק (בתחום המתכות), בערב המשיך ללמוד את השפה העברית. בתחילת שנת הלימודים סבי נרשם ללימודי ערב בבית ספר 'אורט' ותוך שנתיים סיים את לימודיו התלת-שנתיים. בגמר הלימודים סבי התגייס לצה"ל בגיל 18. בגמר הטירונות וקורס מפקדי כיתות שובץ סבי בפיקוד הדרכה להדריך ולפקד על חיילים. במסגרת הדרכה של חיילים, הדריך סבי גם חיילי מילואים. לצורך הדרכתם עבר סבי קורס קציני חילוץ וקיבל הסמכה לקצונה. במסגרת שירות המילואים התקדם סבי בסולם הדרגות עד לדרגת סגן אלוף ופיקד על גדוד מילואים. בגמר שירותו הצבאי (בגיל 21) המשיך סבי בעבודתו במכשירי דיוק ובמקביל בערב השלים את בחינות הבגרות לצורך המשך הלימודים. בגיל 25 סבי הקים יחד עם קרוב משפחה חברה לטיפול והנחה של צינורות מים וביוב. אחרי כשנתיים וחצי מכר את חלקו בחברה לשותף. בגיל 27 החליט סבי לשנות כיוון בעבודתו והחל ללמוד ולעבוד בהנהלת חשבונות. מאחר וסבי ראה אפשרות ויכולת בלימודים הוא נרשם והתקבל ללימודי חשבונאות וכלכלה וסיים אותם בהצלחה בגיל 31 עם קבלת תואר רואה חשבון. עם סיום הלימודים עבד סבי כ-12 שנים בחברת ביטוח. לאחר מכן הוא פתח משרד רואי חשבון יחד עם שותף וניהל אותו כ-30 שנה עד לפרישתו.

לסבי וסבתי אשר התחתנו בשנת 1965 נולדו שלושה ילדים, ביניהם אמי (עדי) ולה עוד אח (צחי) ואחות (ליאת).

הזוית האישית

הנכד איתי: היה לי מאוד מהנה עם סבא. הוא לימד אותי על החיים בפולין ועל איך שהוא חי בארץ, על ההיסטוריה של המשפחה.

סבא זלמן: היה לי מאוד כיף עם נכדי. הוא לימד אותי על המחשב ועל גוגל. זה היה כיף לבוא לבית הספר כל שבועיים או יותר.

מילון

כמיהה
זה מושג של געגוע לדבר בלתי מוחשי לדוגמה: למולדת ולמשפחה.

ציטוטים

”תפסת מרובה לא תפסת“

הקשר הרב דורי