מאגר סיפורי מורשת

השם יעקב – מקורו של השם -הוא על שם סבא רבא שלי מצד אמי וגם על שם סבי מצד אבי. הנכדים מכנים אותי קוקו כי כשנכדיי הגדולים היו בני שנתיים הם לא ידעו להגיד יעקב אז הם קראו לי קוקו.

שם המשפחה של אבי היה פיפקה (בפולין). כשאבי עלה לארץ כילד בן 11, המורה לתנ"ך הציע לו לשנות את שמו לקטרון. המשמעות של השם קטרון – אחת מערי ארץ כנען שיהושע לא הצליח לכבוש. היום היא מזוהה עם ציפורי.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הייתי תינוק. אני זוכר את ההפצצות של האיטלקים ושהוריי הורידו אותי למקלט. במלחמת השחרור הייתי בן 10, עקבנו אחרי הקרבות בחזיתות.

בבר המצווה

התגייסתי בשנת 1956, שבוע לפני מבצע קדש. המלחמה תפסה אותי בבדיקות לקורס טיס ומיד גייסו את כולנו לסייע בהטענת פצצות ותחמושת על מטוסי הקרב. הייתה הרגשה של שותפות למאבק צודק.

הנסיעה הראשונה לחו"ל הייתה במשלחת אקדמאים לשיפור היחסים עם גרמניה. כל יתר הנסיעות היו לטיולים. טסתי להודו (3 פעמים), המדינה הכי מעניינת והכי יפה. ארה"ב, בריטניה, צרפת ומדינות דרא"מ ואסיה. תחביבי הם: נגינה לפסנתר והאזנה למוזיקה, צילום וטיולים בארץ ובחו"ל.

הייתי נשוי ונולדו לי שתי בנות. התגרשתי והקמתי את משפחתי הנוכחית שהיא המשמעותית עבורי. הכרתי את אשתי במסגרת העבודה. התחתנתי בפעם השניה בשנת 1987. יש לי תמונות מהחתונה. התחתנו אצל הרב של קריית מוצקין. הייתי בגיל 49. כשנולדו הילדים היינו בני 49 ו – 37.

כיום אני מרצה במועדונים בבתי אבות על נושאים שונים, בעיקר היסטוריים. יש לי תואר שני במנהל חינוך ותואר ראשון במדע המדינה. התחלתי את לימודי כהנדסאי מכונות ולא ציפיתי שאעסוק בהרצאות. אני לומד בעצמי מה שאני צריך.

רוב ילדי חיים בארץ. בת אחת גרה בארה"ב. הלימודים מאוד חשובים כי הם קרש קפיצה לעבודות חשובות ומעניינות ולהתקדמות בחיים.

יש לי שתי בנות ושישה נכדים מאשתי הראשונה. יש לי בן ובת של אשתי הנוכחית ושבעה נכדים ובן משותף אתה. אני נפגש עם נכדיי כפעם-פעמיים בשבוע.

סדר היום שלי הוא: אני מכין סלט לארוחת בוקר. נכנס למחשב לקרוא דואר ולהכין חומר להרצאות שלי. לפעמים בבקרים אני יוצא לטייל עם אשתי או להיפגש עם חברים. לרוב אני ואשתי אוכלים צהריים בבית. שוב נכנס למחשב. קורא ספר. בערב רואים טלויזיה או נפגשים עם חברים או משפחה. כמעט כל מה שתיארתי הם מנהגים חדשים.

הזוית האישית

הנכד איל: אהבתי לדעת יותר על סבא שלי ולעשות איתו פעילויות מעניינות. אני חושב שהקשר ביני ובין סבי התחזק כיוון שעכשיו אני יודע עליו הרבה יותר. אני אהבתי במיוחד מהמפגשים את המשחק עם חוטי הצמר במפגש הראשון, ובמיוחד הופתעתי לשמוע את דברי סבי. למדתי הרבה על עברו של סבי והרבה על הצבא והמלחמות.

סבא יעקב: בעבר הכרתי את איל מן הצדדים המשפחתיים וה"בידוריים", לרוב בין הנכדים האחרים. כאן – היה מפגש אישי שחשף צדדים רציניים, של חשיבה ומבט רחב יותר על המתרחש סביבו. בעקבות המפגשים האישיים בתוך "קהל" הכיתה, נוצר משהו ייחודי שניתן לאבחן על פני הקשר הרגיל סבא-נכד. אזכור מהמפגשים פעילות בכיתה, מה שלא עשיתי כבר שנים רבות ואת הריכוז המוצלח של כל התלמידים, כל אחד בענייניו, ללא הפרעה מן הצד.

להוסיף: אפשר להעמיק את העבודה על פני רבדים אישיים-משפחתיים נוספים – בבית, להכיל לדוגמה גם את הסבתא ובני משפחה נוספים. כך יהיה ניתן ליצור יריעה משפחתית נרחבת. כפי שציינתי, אהבתי את העבודה המשותפת, בניהול המורה ואת העובדה החשובה שמשחקי סמארטפונים – הרעה החולה של תקופתנו – לא נכחו במפגשים.