מאגר סיפורי מורשת

שמי חיים אשכנזי נולדתי בירושלים בשנת 1930.

אני יליד ירושלים וגם הורי ילידי ירושלים. שלושה מתוך ארבעת סבי וסבותי היו גם הם ילידי ירושלים וכן הלאה. רק סב אחד, שמריהו ז"ל שהוא אבי אבי הגיע מחוץ לארץ בשנת 1890בהיותו בן שבע עשרה. הוא הגיע מאודסה עיר החוף ברוסיה שעל הים השחור.

ראוי לציין כי באותם הימים לא היו מטוסים, לא הייתה הסוכנות היהודית ולא משרד הקליטה. כל אדם כולל עולה חדש היה צריך לדאוג לעצמו, וכך הגיע סבי באוניה לחוף יפו. האנייה עגנה רחוק מהחוף ומשם היה צריך להגיע בסירה אל העיר.

מיפו הגיע הסב לירושלים בדרכים הלא סלולות כפי שהיו אז. בירושלים הייתה רק העיר העתיקה ומסביבה חומות. היישוב היהודי באותם ימים התרכז רק בעיר העתיקה ועסק אך ורק בלימוד תורה בכוללים השונים ובישיבות. סבי שלא היה תלמיד ישיבה חיפש מקום ואפשרות ללמוד ולבצע עבודת כפיים – דבר שלא היה קיים אז שם.

באותם הימים, בערך בשנת 1860 החלה היציאה האיטית של היהודים מבין החומות והחלה הבנייה מחוץ לעיר העתיקה. זאת הייתה שעת כושר להפעיל את כישוריו של סבי בבניין ואכן כך הוא עשה והשתתף בבניין השכונות החדשות כגון: משכנות שאננים, נחלת שבעה, מאה שערים, מחנה יהודה, ימין משה, בית החולים שערי צדק הישן .

בערך החל משנת 1865 ואילך החלה להתגבר העלייה של יהודים לארץ. בין הראשונים לעלות, היו תלמידי הגאון מוילנא ואחרי כן התימנים והבוכרים.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) החלו הטורקים אשר שלטו אז בארץ לגייס בכוח צעירים לצבא וכך עשו גם לאבי שנולד בשנת 1896. בשנת 1918 כאשר טורקיה נכנעה לצבא האנגלי שכבש את הארץ, שוחרר אבי מהצבא והחל לעבוד במוסדות השלטון הבריטי ובין השאר במשרד הדואר בו עבד עד להסתלקות האנגלים. עם קום המדינה בשנת התש"ח, עבר  אבי לעבוד בשירות המדינה.

אני נולדתי בשנת 1930 בירושלים וילדותי עברה עלי בשכונת מקור ברוך. למדתי בבית הספר הידוע "תחכמוני". לאחר מספר שנים עברתי לבית הספר "סוקולוב" ברחוב שטראוס, בו סיימתי את לימודיי היסודיים. משם עברתי לבית הספר התיכון "הגימנסיה העברית" בשכונת רחביה. בית ספר זה נחשב באותה תקופה ליוקרתי מאוד וזו כנראה הסיבה שהורי והורי ילדים אחרים מהשכונה שלחו אותנו לשם.

באותה התקופה פרצה מלחמת העולם השנייה כולל תקופת השואה באירופה. עם תום המלחמה החלו נסיונות הבריחה של פליטים. הם ניסו לעלות לארץ ונתקלו בהתנגדות האנגלים ששלטו כאן וסרבו להרשות להם להגיע לארץ. הפליטים ניסו בכל דרך להגיע ולפעמים הצליחו. קראו להם "המעפילים".

באותה התקופה פעלו בארץ שלושה ארגונים: "ההגנה", "האצ"ל" ו"הלח"י". שנקראו גם "המחתרות" מאחר שהם לחמו נגד הבריטים. רוב הצעירים  גויסו לאחת המחתרות וגם אני גויסתי ל"הגנה". שם הוטלו עלי משימות שונות. באחת מהפעולות נפצעתי.

אחרי השחרור מצה"ל התחלתי לעבוד לפרנסתי לקראת הלימודים שתכננתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. האוניברסיטה העברית הייתה אז המוסד האקדמי היחידי בארץ פרט לטכניון בחיפה. למדתי כלכלה ולאחר שסיימתי התחלתי ללמוד משפטים. סיימתי את הלימודים, התמחיתי וקיבלתי תואר של עורך דין.

בהמשך התחלתי לעבוד במשרד האוצר בירושלים. התחתנתי ובמשך השנים נולדו שלושת ילדי – שתי בנות ובן הוא איתן אבי נדב. השתתפתי כחייל מילואים בעוד שתי מלחמות: מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים שלאחריה שוחררתי. מאז התרחבה המשפחה, לאיתן נולדו שלושה בנים ולשתי בנותי שלוש בנות ובן. לצערי נפטרה אשתי הלן לאחר מחלה.

סבא וסבתא (ההורים של אבא) ביום חתונתם

סבתא, האמא של אמא

בצד שמאל, אבא שגויס בכוח לצבא התורכי

הזוית האישית

חיים אשכנזי: שמחתי לבלות תקופה מסוימת עם נכדי נדב תוך כדי לימוד מחשב והעברת סיפורים ועובדות מהמשפחה ומהעבר.

נדב: נהנתי מאוד ושמחתי לפגוש ולשמוע עובדות מעניינות מחיי המשפחה ומתולדות הארץ מפי סבא היה כדאי וכיף.