מאגר סיפורי מורשת

אני בת דור שני לפליטי שואה. משפחותיהם של הורי נספו בשואה ואין לנו מידע מה עלה בגורלם.הורי בלה אימי לבית קניג, ויחזקאל אבי לבית באום מהעיר לודג' שבפולין ברחו ערב כניסת הגרמנים לרוסיה ושם נולדתי בשנת 1942 במגניטגורסק אשר בהרי אורל. הורי סבלו מרעב ועבדו בעבודות כפיה. בגיל 4 ראיתי לראשונה ביצה!! בשנת 1946 הורי חזרו לפולין. אימי כרעה ללדת ברכבת בין רוסיה לפולין ושם נולד אחי פנחס (שלצערו לא קיבל כרטיס נסיעה חופשי ברכבות…).

 

שהינו בפולין עד 1948, אז בהיותי בת 6 עלינו ארצה דרך העיר מרסיי שבצרפת. בעזרת הסוכנות גילתה אימי את אחותה שאיתה אבד הקשר כל שנות המלחמה והשמחה הייתה גדולה. הגענו לארץ למעברת באר יעקב. מגורים ארעיים באוהלים ופחונים. שם למדתי את המילים הראשונות בעברית. אבי לא אהב את חוסר המעש במעברה והחל לחפש תעסוקה רצינית. אחרי שלושה חודשים הוצע לו לעבור לבאר שבע, היום עיר ואם בישראל אך ב 1949 הייתה עיר ערבית נטושה – רק חול וחול עם רחוב ראשי אחד…אבי התקבל לעבוד בחברת הבניה "חירות" כאינסטלטור (שרברב) והמשפחה עברה לבאר שבע. כולם צחקו מאיתנו שאנחנו עוברים למדבר, לגמלים ולחום…

 

הנסיעה מתל אביב לבאר שבע ארכה כארבע שעות עם הרבה תחנות בדרך. בעיר כמעט ולא היו כבישים ומראה שכיח היה לראות אנשים יושבים ושוברים אבנים שיהפכו לחצץ לצורך סלילת הכביש. כדי לבחור בית עברנו בעיר העתיקה, חיפשנו ומצאנו חצר שבה בכל צד חדר ושירותים בחוץ. זה היה ביתנו החדש ובמשך הזמן חיברנו בין שני החדרים עם מטבח ושירותים. חשמל-אין! יש עששית נפט. מקרר? מה זה? יש רק ארון עם קרח. חימום הבית- מחכים למחלק הנפט ורצים אליו למלא פח. רהיטים- מיטות סוכנות וארון מארגזים. טלפון? מחכים עשר שנים בתור…(היום מחכים עשר שניות) זו הייתה תקופת הצנע ואוכל מקבלים בעזרת פנקס תלושים ובהקצבה!

אבי, שהיה נכה והעבודה הפיזית הייתה קשה עבורו, קיבל רישיון לקיוסק שם מכרו סודה. במהרה הפך המקום לאחת המסעדות המוכרות בעיר "מרתף הבירה" מקום מפגש לכל הנוסעים מהצפון לדרום. כמעט מרכז קהילתי. העיר גדלה והתפתחה, שכונות חדשות הוקמו וב- 1955 נולדו בעיר התאומים הראשונים, אחיי הצעירים עודד ואריה!! סיימתי תיכון, התגייסתי לצבא ושירתתי בבסיס בבאר שבע. לאחר הצבא למדתי בסמינר למורות ב"הדסים" ומאז אני גרה באיזור השרון. כאן בניתי את ביתי, כאן נולדו שתי בנותי, יעל ומיכל. היום כולנו גרים באזור וחמשת נכדי מקיפים אותי- מאיה היא הבכורה לבית הרשטיין אלי ומיכל. המסר שלמדתי מהסיפור: למדתי על עברה של סבתא וניהנתי כמובן!