מאגר סיפורי מורשת

סבתי אסתר נולדה וגדלה עד גיל 18 בחברון. היא הייתה בת שלישית במשפחה של חמישה ילדים. היו לה שתי אחיות גדולות: סרינה ומרים. לאחותה הקטנה קראו אהובה (חובה) ואחיה הקטן, שלום. אחיותיה הגדולות של סבתי התחתנו ועברו לתל אביב וירושלים ובבית נשארו שלושת הילדים הקטנים.

לפי מה שאנחנו יודעים, אביה של אסתר נסע יום אחד למצרים בעקבות מידע על רכוש של המשפחה שנמצא שם. בדרך חזרה התנפלו עליו שודדים ופצעו אותו. הוא הצליח לחזור אך ללא הרכוש.

בפרעות בחברון בשנות ה – 20 של המאה הקודמת כאשר סבתי הייתה בערך בת 12 (לא היו רישומי לידה בתקופה הזו), הייתה התנפלות על בתי היהודים. הפורעים נכנסו לבית סבתי ותקפו את הוריה, בזמן שהילדים התחבאו בארון אשר נמצא באחד החדרים. הוריה של סבתי לא שרדו את התקיפה והיא ואחיה נותרו יתומים. דודה של סבתי אשר היה איש מפתח ביישוב היהודי בחברון לקח את שלושת הילדים תחת חסותו והם נשארו בחברון.

לאחר כארבע שנים הגיעו ערבים תושבי חברון לבית בו גרו סבתי ואחיה עם דודם והודיעו לו שעליהם להימלט במהרה משום שמתחילה מתקפה כנגד היהודים בחברון וחייהם בסכנה. הם הציעו לו ולאחייניו דרך מילוט בעגלה אשר ברשותם. הם הגיעו לירושלים ללא רכוש וללא אמצעים ודודה של סבתי לא יכל לטפל בסבתי ואחיה ולכן שלח אותם לאחיות הנשואות: את אהובה (חובה) הוא שלח למרים אשר התגוררה בתל אביב ואת סבתי, אסתר ואחיה, שלום, הוא שלח לסרינה בירושלים. סבתי, אסתר התחתנה כעבור שנה עם יאשיהו שהיה בן למשפחה שעלתה מהכפר חפתרון באזרבייג'ן. הם חיו בירושלים בקהילת יוצאי ספרד ואימצו את שפת הלדינו.

לגבי שלום, הצעיר מבין האחים, איננו יודעים מה עלה בגורלו.

אהובה (חובה) התגוררה אצל אחותה מרים בתל אביב, אך לא היה לה טוב והיא ברחה לירושלים, לבית החולים האיטלקי שם נקלטה על ידי הנזירות. היא המשיכה לשמור על קשר עם אחיותיה בירושלים. אהובה (חובה) ביקשה להתנצר ולהיות נזירה, ואם המנזר הסכימה לכך בתנאי שהקשר עם המשפחה לא יתנתק. אהובה (חובה) למדה להיות אחות בבית החולים האיטלקי ושימשה כאחות בבית החולים הצרפתי ביפו שהיה גם כנסייה, ושם גם המשיכה את לימודי הנזירות והקודש. בזמן עבודתה שם הגיעו פצועים ממלחמת האזרחים בספרד תחת שלטונו של פרנקו והיא התאהבה באחד הפצועים בו טיפלה ששמו היה מארק. בעקבות ההיכרות עם מארק אהובה (חובה) ביקשה להפר את נדר הנזירות והתחתנה עם מארק. הם נשארו לעבוד בבית החולים ביפו : מארק בתור נהג ואהובה(חובה) בתור אחות. נולדו להם בארץ שני ילדים: יוסף מארק ופרנסואז, אשר נמצאת איתי בקשר עד היום.

לימים, הם חזרו לספרד וחיו שם, אך שמרו על קשר רציף עם המשפחה כפי שהבטיחה אהובה (חובה) לאם המנזר בירושלים. המשפחה קיבלה את החלטה להתנצר וקיבלה אותה וכפי שציינתי, עד היום הקשר נשמר.

סבתי אסתר וסבי יאשיהו גרו בירושלים ועברו לרמת גן – נולדו להם שלושה ילדים: רחמים (אבי), מרגלית ושמשון.

לאחר מלחמת ששת הימים, חזרה סבתי לחברון על מנת לחפש את בית ילדותה, בו איבדו הוריה את חייהם, ומצאה אותו.

הזוית האישית

סיפורה של סבתא אסתר תועד ע"י נעמה חריש-דניאלי, במסגרת השתלמות למורים שליחים של ההסתדרות הציונית, "ישראל כתרבות שנייה" בהנחייתה של תמר שורק.