מאגר סיפורי מורשת

שמי שלם ג'ייקוב, וחשוב לי לספר את סיפור ילדותי בהודו המקום בו גדלתי, במקום עם הרבה חיבור לאדמה ולטבע.

נולדתי בהודו וכשהייתי בת תשעה חודשים אמא שלי מסרה אותי לאחותה (שהיא דודתי). כיוון שדודתי היתה ללא ילדים, היא אימצה אותי ואצלה גדלתי עד גיל 12. בגיל 12 חזרתי לבית הורי. נולדתי למשפחה גדולה ויש לי תשעה אחים ואחיות. שש אחיות ושני אחים, ואני הבת השישית במספר. אבי היה אח  בבית חולים ואימי היתה עקרת בית וטיפלה בבית ובילדים. ילדותי הייתה שונה מאוד בהשוואה לתקופה זו בה הטכנולוגיה מאוד מפותחת. לא היו לנו טלוויזיה, מקרר או טלפונים. היתה לי ילדות מאד פשוטה, אך גם ילדות מלאה בשמחה וכיף. הייתי מאד מחוברת לאדמה ולטבע, ונהגתי לעשות עבודות אומנות ויצירה יחד עם אחיותיי. כל האחיות שלי ואני נהגנו לעבוד יחד, לעזור לאמא שלנו בבישול, בניקיון הבית, בשטיפת הבגדים, בניקיון הכלים וכל העבודה נעשתה בידיים. לא היו מכונות כביסה או מכונות לניקוי הבית או הכלים. מאד אהבתי לשחק עם חברותי. המשחקים ששיחקנו בעבר היו קבאדי, לגורי, ומחבואים. הרגשתי תמיד ילדה אמיצה ומעולם לא פחדתי מנחשים. נהגתי להרוג את הנחשים, לתפוס דגים כשידי חשופות, והייתי תופסת אותם בידי מתוך הנהר.  היינו משחקים הרבה יחד, מתקלחים בנהר, תופסים דגים בידיים ונהנים מחיים פשוטים.

תמונה שלי עם אחיי ואחיותיי בהודו

האזור בו גדלתי

בבתים בהם גרנו לא היה חשמל, לא היה בטון. הרצפה והקירות היו עשויים מבוץ וקש. בתי הספר היו במרחק של 1 עד 2 ק"מ מהבית והיינו צריכים ללכת מדי יום מרחק גדול לבית הספר ובחזרה. גם בניין בית הספר לא היה מודרני באותם הימים. לא היה בו גם חשמל, ללא מתקנים מודרניים. לא היו להם ספסלים לשבת. רק לוח שחור, והתלמידים נהגו להביא שקים מהבית לשבת עליהם על רצפת הכיתה. למדנו עד כתה ג'  רק שני מקצועות ורק בהמשך התחלנו ללמוד עוד נושאים.

בדרכים אלה ביליתי  את ילדותי. למרות שהילדות היתה מאד פשוטה היא היתה מאד מהנה והיה חיבור נפלא לטבע ולאדמה.

הזוית האישית

שושנה: הסיפור מרגש ומרתק ללמוד על מדינה רחוקה ושונה כל כך מישראל. למדתי הרבה מאד מהסיפור.

שלם: שמחתי לספר את סיפורי ולמרות שהילדות היתה מאד פשוטה היא היתה מאד מהנה והיה חיבור נפלא לטבע ולאדמה.