מאגר סיפורי מורשת

סיפור ילדות מאת יוסי נחמיאס

גדלתי בשכונת הבוכרים בירושלים זו הייתה שכונה שנבנתה על ידי עולים בוכרים עמידים ביניהם סבא שלי שלא הכרתי השכונה הייתה בנויה מחצרות ואני גדלתי בחצר שבנה סבא שלי. מסביב לחצר היו חדרים, היו שם 5-6 משפחות היו ספרדים, אשכנזים, תימנים וקורדים.

מאלבום התמונות שלי

המשפחה שלי בת 6 נפשות גרה בחדר אח. כל המטבחים היו מחוץ לבתים ורק לנו היה מטבח בתוך הבית. לא היו שירותים באף חדר היו 3 שירותים במפלס אחר, וזה לא היה אסלה רגילה זה היה קליעה למטרה. לא היו מים בחדרים ומי שרצה מים לשתייה היה הולך לבעל הבית שהיה במפלס גבוה והוא היה מביא מפתח לברז בחצר. למטרות אחרות היינו שואבים מים מתוך בור שהיה בחצר ואוגרים מי גשם.

לא היה לנו פריג'ידר היה מקרר, שכל פעם היינו צריכים להביא קרח ולשים אותו בתוך המקרר, מדי פעם הלכתי למתקן קרח של "תנובה" שהיה לא רחוק מהבית, הייתי קונה כל פעם רבע בלוק.

 מאלבום התמונות שלי

למדתי בתלמוד תורה שהיה רחוק מהבית ולא היו הוצאות כמו היום, אז הלכנו שעה ברגל. בימי שישי כל החברים הלכו לשחק כדורגל ואני הייתי צריך לבוא הביתה לשטוף את הרצפה בחדר. אם היינו רוצים לבקר קרובים הלכנו ברגל בשבתות הלכנו שעתיים ברגל, לא היה קניונים היה מכולת.

לא הייתה מקלחת, התרחצנו רק פעם בשבוע על ידי חימום מים בעזרת פרימוס, היינו יושבים בתוך גיגית גדולה ושופכים מים בעזרת ספל על הגוף.

בשירות צבאי

הזוית האישית

יוסי נחמיאס ואשתו אסתר נחמיאס, השתתפו ביחד בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר להבים וספרו את סיפורם לתלמידים, הגר יאיר ושירי מרגלשוילי, רוני חיימוביץ ודניאל בקמן.