מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור ילדות ועליה

תמונה שלי
תמונה של סבתא שלי שהיתה קטנה
הסיפור של סבתא מתי כהן

סבתא מתי סיפור ילדות ועליה

אני, סבתא מתי, נולדתי לפני 72 שנים, בשנת 1948, בעיר איסטנבול שבתורכיה. עד גיל 5 גרנו אצל סבתא שלי.

היה לי כיף חיים כי כל יום סיפרו לי סיפורים ופינקו אותי בדברים טעימים שהכינו עבורי.

אני בת יחידה, גדלתי בלי אחים ואחיות, אז הייתה לי חברה טובה שהייתה בשבילי כמו אחות.

איתה התראתי כמעט כל יום, שיחקנו לרוב בבית כי לא היה מקובל לשחק בחוץ, וגם לא הייתה טלוויזיה גם לא מחשב. שיחקנו בכל מיני משחקים מאולתרים, מפני שגם הצעצועים לא היו רבים.

אחרי שסיימתי את לימודי בתיכון התחלתי ללמוד באוניברסיטה אמריקאית.

בשנת 1970, בגיל 22 עליתי ארצה. גרתי קודם בחיפה, במעון לסטודנטים ולמדתי עברית באוניברסיטה, באולפן.

היה כיף, כמעט כל ערב התאספנו, כל פעם בבית אחר. בישלנו, שרנו, ניגנו. שנה לאחר מכן התקבלתי לאוניברסיטת באר שבע, האוניברסיטה רק נבנתה,  גרתי במעון הסטודנטים בשכונה ה' בבניין הרכבת הארוך שהיה הבניין האחרון בשכונה.

באר שבע הייתה עיר שוממת, מלבד כמה שכונות, בנינים, ושני בתי קולנוע לא היה שום דבר. יום אחד החלטתי לנסוע לשוק. הייתה לי חוויה מעניינת, עלתה אישה עם סל פלסטיק מלא בתרנגולות חיות, אחת מהן קפצה בזמן הנסיעה והתחילה לטייל באוטובוס.  הנוסעים המשועשעים ניסו לתפוס את התרנגולת ולהחזיר לאישה.

הזוית האישית

רועי: היה לי מאוד כיף לשמוע את סבתא שלי מספרת על העלייה שלה, כי עד שהיא לא סיפרה לי לא ידעתי והיה לי ממש כיף לשמוע אותה.

מילון

עליתי ארצה
לעלות לארץ

ציטוטים

”״לא ‏יכולנו לשחק בחוץ”“

הקשר הרב דורי