מאגר סיפורי מורשת

שמי תלמה, אני בוגרת בית הספר גימנסיה רחביה בירושלים, דור שישי בירושלים מצד אבי. אמי נולדה באודסה שברוסיה ועלתה בגיל 12 לארץ. אבי היה דוקטור לספרות ערבית וכל ספרי הלימוד בארץ היו ספרים שהוא כתב. כמו כן היה מרצה באוניברסיטה בר אילן. שמו היה דוקטור ישראל בן זאב, הוא גם כתב ספרים בשפה הערבית ובעברית, וכתב את הספר היהודים בערב. על ספר זה הוא קיבל דוקטור שני.

ילדותי בשכונת רחבה בירושלים: היינו שלוש בנות בבית. האחות הגדולה שמבוגרת ממני ב 19 שנה, התחתנה כשהייתי בת 3. אחותי השנייה, רותי, שגדולה ממני בשמונה שנים עזבה לקולורדו שבאמריקה אחרי בחור שהיה לימים בעלה. כך שגדלתי כבת יחידה מפונקת בבית גדול ומרווח. אהבתי ללכת לצופים בשבט מצדה והייתי ילדה מאוד חברותית. אבי פינק אותי במיוחד והיה מכנה אותי ׳הנסיכה של רחביה׳. הייתי מטיילת עם אמי הרבה בירושלים המקסימה, אהבתי במיוחד ללכת איתה לשוק מחנה יהודה ולהריח את הריחות הרעננים של הפירות והירקות. בשוק מחנה יהודה יש רחוב ע"ש סבתי. אבי היה חברו הטוב של פרופסור יואל ריבלין, אבא של הנשיא רובי ריבלין, ויחד הם התחילו לתרגם את הקוראן מערבית לעברית. בתקופה שאחותי רותי עדיין היית בבית היא הייתה לוקחת אותי לטייל ולשחק בגן הציבורי, הייתי מחכה לאכילת הארטיק. כמו כן הייתי אצל הרב יצחק הרצוג שהיה הרב הראשי של ישראל, סבו של בוזי הרצוג. אבי היה החבר הטוב ביותר של הנשיא יצחק בן צבי. בילדותי אבי היה לוקח אותי איתו לצריף של הנשיא יצחק בן צבי.

אני בילדותי

בבית הוריי הייתה חצר גדולה וארוכה עם עצי ברוש גדולים שאהבתי לשחק שם בקלאס ולקפוץ על חבל עם חברותיי. לאימא שלי הייתה משפחה ענפה בירושלים בשם דינוביץ. הם גרו בעיר העתיקה בירושלים בבית גדול, כשבמרתף הבית היה עסק גדול של סיטונאות מזון שהייתה משווקת להרבה בתי מכולת בירושלים. סבתי הייתה אישה צדיקה שנתנה בסתר אוכל וכסף לנזקקים. היא נפטרה לפני הולדתי. משפחת אמי עברה מאוחר יותר לשכונת רחביה בירושלים, והייתי קרובה לבני דודיי, בייחוד לדני ויעקב שאביהם היה אח של אמי. במלחמת השחרור עזבנו את ירושלים, ועברנו לשנה ליפו, שם אבי ניהל את הספרייה הערבית של מדינת ישראל. גרנו בבית גדול בן ארבע קומות, צבעו היה ירוק מבחוץ עם חצר גדולה ויפה. כילדה קטנה ישבתי שעות במרפסת הבית והסתכלתי על בניית הלונה פארק שנבנה ממול הבית, שהפך לימים ללונה פארק הגדול ביותר בארץ. הלכתי לגן ילדים ביפו כשבו היו ילדים יהודים וערביים יחד, הילדים אהבו לבוא אחר הגן לשחק אצלי בבית, והיינו מתגנבים לשטח הלונה הפארק. אחרי שנה חזרנו לירושלים לביתנו ברחביה, בירושלים היה מצור. היינו שומעים פיצוצים ויריות מהעיר העתיקה. הייתה גם תקופת צנע בירושלים, והיינו מקבלים תלושים לקנות מזון למשפחה. כילדה קטנה לא הבנתי את המצב המורכב שהיה, בייחוד בירושלים. כילדה אני זוכרת את האזעקות לשמען היינו יורדים למקלט בבניין, ויושבים עם כל השכנים עד שהאזעקה נרגעה. כילדה קטנה לא פחדתי מהמלחמה ומהמצב. בהיותי בת 6 הלכתי לכיתה א׳ בגימנסיה העברית ולמדתי שם גם בתיכון. הייתי ילדה חברותית מאוד ועד היום יש לי חברים וחברות מהגימנסיה רחביה.

אבי היה היסטוריון, חוקר אסלאם ופעיל ציוני והיה מרצה לשפות שמיות באוניברסיטת שקראו לה אוניברסיטת אל אזהר. הוא כיהן בתור המפקח על לימודי הערבית במשרד החינוך וספרי הלימוד בכל בתי ספר בארץ היו שלו. אבי הביא לארץ את המגזר השומרוני ודאג לשכן אותם בדירות בחולון. הוא גם היה נוסע איתם לחג הפסחא שלהם. הוא היה איש ספר בכל רמח אבריו . אחותי הגדולה נסעה לדנבר לגור שם, וכאמור גדלתי בבית כבת יחידה ודי מפונקת. אבי היה חברו הטוב של עבדאללה שהיה סבו של חוסיין מלך ירדן, ויש לי מכתבים שהם כתבו אחד לשני במשך הרבה שנים. אבי הקים אגודה לגרי צדק ובן השאר גייר את השחקנית הידועה אליזבת טיילור וקרא לה בשם עברי ׳אלישבע׳. כמו כן הוא גייר מאות אנשים ברחבי העולם. גדלתי בבית ציוני מאוד, אבי היה פעיל במפלגת הציוניים הכללים בארץ. הייתי מאוד קשורה לאבי ואהבתי לשמוע את סיפוריו המרתקים.

המילה החזקה בעבודה שעשיתי עם נכדי היקר רועי חליוה, היא ירושלים. רציתי להסביר לרועי את הזיקה החזקה שלי לעיר ירושלים, שבה גדלתי ושם העברתי את שנות ילדותי בגן ילדים, ובבית הספר גימנסיה העברית רחביה, ועד היום – למרות שעברתי לגור בתל אביב – אהבתי לירושלים עיר הקודש של מדינת ישראל היא גדולה וחזקה. הייתי רוצה שנכדיי יכירו את העיר המופלאה והקדושה ירושלים.

תלמה ידלובקר תרמה סיפור נוסף לתכנית הקשר הרב דורי, לקריאתו לחצו כאן

הזוית האישית

תלמה: זמן איכות עם נכדי האהוב רועי, התרגשתי להיזכר בילדותי ושמחתי להעביר לרועי את סיפור ילדותי. אני חושבת שתכנית הקשר הרב דורי חשובה ביותר גם לי וגם לנכדי. בעבודתי עם רועי בתכנית הקשר הרב דורי חזרתי הרבה שנים אחורה, וממש התרגשתי לספר לרועי על שורשי משפחתי, על ילדותי ועל חיי כילדה. ברור לי שאם לא הייתה התכנית בבית הספר של הקשר הרב דורי, גם רועי וגם אני היינו מפסידים בגדול את החוויה שהעברתי לנכדי בסיפוריי על משפחתי וילדותי. יש לי זכות להעביר את שורשי וריגשותיי לנכדי האהוב רועי.

רועי: נהניתי מאוד לשמוע את סיפור ילדותה של סבתי ולבלות איתה זמן איכות. אני חושב שתכנית הקשר הרב דורי מאוד חשובה ונתנה לי הרבה ידע על ילדותה של סבתי. נהנתי לשמוע על השורשים של סבתא שלי והיה לי כיף לשמוע ממנה את הסיפורים על משפחתה ועליה.

תודה לשלומית המהממת שתמיד הייתה זמינה בשבילינו, עם אוזן קשבת ותשומת לב. ותודה לכל מי שייצר את המיזם המדהים הזה.