מאגר סיפורי מורשת

ילדותה של סבתא

סבתא: "נולדתי בתוניסיה בשנת 1951 בת שביעית בין תשעה אחים. לאבא היה עסק שבו תפרו חליפות גברים. המשפחה גרה בבית גדול המחולק לדירות קטנות ובהן גרה כל המשפחה המורחבת סבא סבתא דודים ובני דודים בין הדירות הייתה חצר משותפת שבה התרכזו כל בני המשפחה בשעות הפנאי, והילדים שהו בחצר רוב שעות היום".

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה המלחמה נאלצה המשפחה לברוח להרים ושם נעזרו בתושבי המקום כדאי להתקיים. כמובן שמדיי פעם נאלצו להמשיך ולברוח בשל הסכנה. כששבו לבתיהם בסיום המלחמה, גילו שחלקים גדולים מהעיר נהרסו והעסקים נבזזו.

העליה לארץ ישראל

עליתי לארץ בשנת 1955 באוניה ששמה נגבה, הדבר היחידי שזכור לי מהאנייה הוא ריח הים והשיר קול דודי כשעלינו גרנו במושב  קטרא.

הקליטה

הקליטה הייתה קשה גרו במעברות  נאלצו לישון כל המשפחה באותו חדר ואפילו 2 במיטה אחת שאז קראנו לזה ראש וזנב  בשל חוסר ידיעת השפה ואפילו מצרכי מזון בסיסים כמו שמן לא היה ונאלצו להשתמש במרגרינה שבהתחלה לא היה ידוע מה לעשות איתה בנוסף לזה היו כרטיסי מזון שחולקו לכל משפחה לפי מספר הנפשות בבית  לאחר זמן מה  אבא עבד בהכנת גומות לעצים. כמובן שהפרנסה הייתה מצומצמת ולכן אבא ואמא נאלצו למכור חלק מרכושם כדאי לפרנס את המשפחה שהייתה בת 11 נפשות. עם הזמן  אבא עבר לעבוד בתעשייה האווירית ולכן עברנו  לגור בלוד. בשנת 1956 אחיי הגדולים מוריס ורפי יצאו לעבודתם ולא חזרו הביתה, הוריי נלחצו והתחילו לחפש ולברר איפה  הם  ואז התברר לנו שגייסו אותם לצבא בדרך לעבודה מכוון שהייתה מלחמה. כיוון שאז לא היו מקלטים ביזמן האזעקות נאלצנו להסתתר בשוחות שחפרנו בחצר בשל הקרבה לגבול האזעקות היו מרובות, וחוץ מזה גם בלילה היו הרבה אזעקות שאילצו אותנו לברוח לשוחות ובגלל זה גם ישנו לא טוב.

שאלותיי לסבתא

איך היו חיי הילדים בתוניס ?

מסיפורים ששמעתי לילדים בתוניס היו חיים מעניינים מכיוון שחיו במשפחות מורחבות וכל בניי הדודים בילו יחד וגם יכלו לבחור איפה להיות ואם מי לשחק את רוב המשחקים הילדים המציאו בעצמם.

מה אהבת בתוניס ?

לצערי הגעתי לארץ בסביבות גיל 4 ולכן לא זכרתי כלום חוץ משדרת עצים ארוכה

ומה את זוכרת מהמעבר לישראל ?

הזיכרון העיקרי הוא מרחבים עצומים, ריחות של שדות ופריחה.

 עליתם לארץ במטוס או באוניה?

עלינו לארץ באונייה נגבה. יחד אתנו באונייה היה חיים וייצמן הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הזיכרון מהאונייה הוא הישיבה על הסיפון ושירה ביחד בעיקר אני זוכרת את שירת השיר כל דודי ואת ריח הים.

במה נהגת לשחק כילדה ? בדרך כלל שיחקנו בגבולות השכונה ובמשחקים שהמצאנו כגון: קלס, חמש אבנים, חבל, שבע אבנים, מחניים, עמודו … מה אהבת לעשות כילדה ? אהבתי לטפס על עציי התות כדיי להסתתר מהמטלות ולזלול תותי עץ, לטייל בשדות, לקטוף פרחים ולקלוע מהם זרים, לשכב בשדה ולקרוא ספרים, להשקות פרחים בגינה של סבתא. ואיך היה בבית הספר ? ההתחלה הייתה קשה מכיוון שלא הבנתי את השפה, הגעתי לבית הספר בשם דניז המורה בכיתה א' החליטה על דעתה מבלי להתייעץ בהורים לשנות את שמי לדינה, עם הזמן למדתי עברית והתחלתי להבין מה אומרים לי. אז בית הספר היה חוויה מהנה ומלמדת. איזה קינוחים וממתקים היו בילדותך ? הקינוח הכי הכי היה "מתח" … עוגת ספוג, סוכריות מחליפות צבעים וטעמים שוקולד עם בוטנים (צמקאו), ארטיק לימון, …

הזוית האישית

סבתא: שמחתי על ההזדמנות לספר לנכדי את חוויות ילדותי, מודה לכם מאוד. איתמר: שמחתי לשימוע על ילדותה של סבתי.