מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של סבתא איילה

אני וסבתא איילה בשבועות 2021
סבתא איילה ואחיותייה - השלשיה בגיל 5
סיפור ילדותה של סבתא שלי, איילה שהיא אחת משלישיית בנות

שמי דנה בראון אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא שלי איילה דחנובסקי ותעדתי את סיפור ילדותה.

סבתי, איילה, נולדה בשנת 1938 בשם איילה הלמן (והיום דחנובסקי) היא קרויה על שם סבתא מצד אבא שלה. סבתא מספרת שהיא נולדה וגדלה בעיר רמת גן: "הייתה לי ילדות כיפית ויפה".

סבתי היא אחת משלישיה, יש לה שתי אחיות תאומות והיא נולדתי השנייה, היא האמצעית מבין השלושה.

שלשיית האחיות בגיל חמש

תמונה 1

סבתא גם סיפרה לי, שתמיד הייתה שמחה בביתם. הם גרו בבית בו הייתה חצר גדולה יחד עם כל המשפחה המורחבת של אביה של סבתא, שכללה חמישה אחים ואחיות עם בני המשפחות שלהם, כך שתמיד היו שם מלא ילדים ששחקו בכל מיני משחקי כדור וקופסה. הם נהגו לערוך הצגות, אחת מהן הייתה מציגה ויתר הילדים באו לצפות בהצגה. היה להם גם משק ובמשק היו פרות, תרנגולות וסוס. סבתא נזכרת ואומרת: "אני הייתה הולכת עם הפרות למרעה כדי שיאכלו עשב".

סבתי סיפרה לי שבבית הספר לא היה לה קל בלימודים, הכי קשה היה לה בלימודי ההיסטוריה והשפה האנגלית. מה שמעניין, זה שלימים סבתי עברה לגור באמריקה וחיה שם מעל 30 שנה וכמובן שהיא דוברת אנגלית שוטפת. המקצוע שהכי אהוב עליה היה ספורט, במיוחד משחק הספורט שהכי אהבה היה מחנים. היא ספרה לי, שכשהם למדו בכיתה ג' הייתה להם מורה קשה, אם התלמידים היו שמים את הידיים על השולחן (מה שהיה אסור) היא הייתה מכה אותם בסרגל.

הם נהגו לטייל הרבה ברגל, והלכו לחברים. לפעמיים יצאו לטייל והלכו עד הירקן ולפעמים היו לוקחים סירה ושטים קצת בירקון. תנועת הנוער הייתה הפעילות היחידה בתקופה ההיא. בשביל להגיע למועדון תנועת הנוער, סבתא שלי ואחיותה, היו הולכות ברגל או באופנים, אז, לא היו הרבה מכוניות או כלי תחבורה בכלל. הן אהבו ללכת למפגשי  התנועה, שם היה כיף לפגוש את כל החברים והיו להן הפעלות מאוד מעניינות ומשחקי חברה.

סבתא סיפרה, שבתקופה ההיא לא היו חיי מותרות, חיו מאוד בצניעות, לפעמים לא היה כל כך קל להביא פרנסה למשפחה, ולא תמיד הייתה לאנשים קורת גג, אבל  לסבתא שלי היה בית, מכוון שאבא שלה בנה בעצמו את הבית בחצר המשפחתית המורחבת. הם התפרנסו מהחלב של הפרות שהיו להם במשק. סבתא שלי הייתה עוזרת למשפחה ולאבא שלה על ידי עזרה בחלוקת החלב.בנוסף הייתה להם גם גינת ירק בחצר שם שתלו ירקות ששימשו למאכל לכל המשפחה.

לסיכום אם תשאלו את סבתא שלי איזו תקופה מועדפת עליה, אז או היום? היא תגיד שהתקופה המועדפת עליה היא תקופת הילדות. מפני שהיא הייתה תקופה מאוד מענינת ומאתגרת ולא היה צורך בתחרות של הישגים שלאחד יש יותר ולאחד יש פחות. כולם היו שוום וכולם היו מרוצים מהמעט שיש, העריכו כל דבר פשוט וקטן וכל מתנה קטנה. לא היו צריכים את הדברים הגדולים, הדבר הגדול היה המשפחה והחברים.

לקובץ תיעוד הסיפור המלא

קשר-בין-דורי-דנה-בראון-final

הזוית האישית

דנה בראון: אני מאחלת לסבתא שלי בת ה 82 שתחייה חיים ארוכים ומהנים איתנו הנכדים והילדים שלה. כל רגע איתה משמעותי ויקר לליבי.

סבתא איילה: לדנה נכדתי האהובה, שמחתי להכין יחד את העבודה ולהזכר בימים הטובים של ימי ילדותי, תודה לך שבילית איתי את הזמן הזה. אוהבת אותך תמיד, סבתא איילה.

מילון

מראה
שדה בו לוקחים חיות לאכול

ציטוטים

”בזמנם כולם היו שווים וכולם היו מרוצים מהמעט שיש“

הקשר הרב דורי