מאגר סיפורי מורשת

שמי מילקה רומם. לפני הנישואין שמי היה מילקה חננאל.

נולדתי בשנת 1931 בבולגריה, למשפחה מאושרת עם שני אחים בוגרים ממני.

בילדותי, עד למלחמה, לא חוויתי אנטישמיות. אפילו לא הייתה מודעת ליהדותי.

בגיל 10 חיי התהפכו. בולגריה חתמה ברית עם גרמניה וכל החוקים הנאצים נגד היהודים קיבלו תוקף בבולגריה. בזמן המלחמה גירשו אותנו לעירה קטנה וגירשו אותנו גם כן מבית הספר הנוצרי.

סבלנו מהחוקים ופחדנו שגורלנו יהיה כמו יהודי פולין. העם הבולגרי הוא העם היחיד שמנע את שליחתנו למחנות ריכוז והציל אותנו ממוות. סיפור הצלת יהודי בולגריה מסופר בפרוטרוט בספרו של ההיסטוריון הידוע מיכאל בר זוהר "הרכבות חזרו ריקם".

אחרי המלחמה חזרנו לסופיה. גמרתי תיכון ובינתיים המודעות שלי ליהדות התחזקה ונהייתי פעילה בתנועה ציונית "השומר הצעיר". בסוף 1948 עליתי לארץ עם אוניית "פאן יורק". הייתי חצי שנה בעליית הנוער בבן שמן (בית הספר החקלאי), שם למדתי עברית ועבדתי בחקלאות.

לאחר מכן באתי העירה, למדתי בבית ספר לאחיות, התמחיתי במיילדות ועבדתי בחדר לידה. בשנת 1951 התחתנתי . ב- 1956 נולד בני והפסקתי את עבודתי בבית חולים ועזרתי לבעלי בעסק שלו.

מתחילת נישואי השתכנו בנס ציונה ועד היום אני גרה שם.

בינתיים למדתי שפות וטיילתי בעולם. ב-1974 חזרתי לעבודתי בחדר הלידה בבית החולים "קפלן" עד 1992, כאשר יצאתי לגמלאות.

בקרתי בירושלים, ביד ושם וחיפשתי בשדרת חסידי אומות עולם איזכור על המעשה המופלא של מדינת בולגריה, לדאבוני הרע לא מצאתי יאזכור למעשה ולא לאיש מהשלטון הבולגרי.

הממסד הבולגרי הציל קהילה שלמה ולא נתן שיקחו אותנו למחנה ריכוז. מעשה גדול כזה שלא ידעו לי שעם אחר עשה לא מוזכר ביד ושם.