מאגר סיפורי מורשת

סיפור חיי והשתלבותי בחיים בארץ

שמי בן-זריהם ג'קי. עליתי ארצה ממרוקו בשנת 1956 כאשר הייתי בן 10 . הגענו והתיישבנו במעברת קריית נחום. שם למדתי בבית ספר יסודי בעיר גנים. בית הספר ממוקם באזור פתוח ליד שדות של הקיבוצים בסביבה. לפני שעלינו ארצה גרנו באזור עירוני ומאד התפעלתי מהשדות ומהפרחים שבטבע.

הוריי ואני לא שלטנו בשפה העברית והמעבר היה מאוד קשה. להורים שלי היה גם קושי בתחום התעסוקתי והחברתי.

עם הזמן השתפר המצב והתערינו בחיים בארץ. בתחילה, התחושה הייתה לא פשוטה, אך לאט לאט היא הלכה והשתפרה בעיקר עם הצטרפותנו כילדים למסלולי הלימוד השונים החל מבית הספר היסודי, מעבר לתיכון, משם לבית הספר להנדסאים ולבסוף גם ללימודים אקדמיים באוניברסיטה.

כפי שכתבתי, בתחילה לא ידעתי את השפה העברית. המורה הצמידה לי חונך שעזר לי להתמודד עם השפה. בחשבון והנדסה הסתדרתי היטב . עם סיום הלימודים עברתי לבית ספר תיכון "דביר"  בקריית אתא, שם למדתי עד לכיתה י' וקיבלתי תעודה שהוגדרה אז "מוקדמות".

עברתי ללמוד בבית הספר ה"טכני" של חיל האוויר ולמדתי חשמל ומכשור מטוסים. עם סיום הלימודים התגייסתי לחיל האוויר ושרתתי כטכנאי מטוסים עד לשנת 1966. לאחר השחרור עבדתי בכמה עבודות  מזדמנות עד שהתקבלתי לעבוד כמכשירן במפעלים  הפטרוכימיים  בחיפה.

במפעלים הפטרוכימיים עבדתי עד שנת 1968. בשנה זו עזבתי ועברתי ללמוד בבית הספר להנדסאים בטכניון במגמת אלקטרוניקה בלימודי יום ובשנת 1970 סיימתי בהצלחה את הלימודים. לאחר סיום הלימודים חזרתי כהנדסאי למפעלים פטרוכימיים.

בעיסוק זה עבדתי עד לשנת 1981 ואז עברתי לנהל מכשיריה במפעל סמוך בשם חיפה כימיקלים.  עבדתי שם כשנה וחצי ומשם עברתי לעבוד במפעל " סולתם" ביוקנעם כהנדסאי אלקטרוניקה באחזקה של מכונות NC ו CNC  ורובוטיקה.

עבדתי שם עד לשנת 1992. במקביל למדתי באוניברסיטה הפתוחה כלכלה וניהול ובשנת 1994 סיימתי א הלימודים וקיבלתי תואר B.A . ועברתי לעבוד במפעל פניציה באזור התעשייה ציפורי. במפעל זה שימשתי כמנהל תחום מכשור ובקרה עד לשנת 1997.

לאחר מכן עברתי מכרז מדינה לתפקיד של מנהל שירותים טכניים בבית החולים הפסיכיאטרי מעלה הכרמל שנקרא בעבר טירת כרמל.

בחודש מאי שנת 2014, עת מלאו לי 67  פרשתי לגמלאות. כיום אני משמש כחונך לחייל פוסט טראומטי ממלחמת יום הכיפורים. אני נפגש איתו פעמיים בשבוע ומסייע לו בהתמודדות עם הטראומה.

בנוסף, אני גם שחקן בתיאטרון קהילתי בבית נגלר בקרית חיים ומשמש כמפיק מחלקת הסרטים בטלוויזיה הקהילתית בקריית ביאליק. המחלקה שלי אחראית על כל הסרטים המשודרים בערוץ 98 ביס והוט. הטלוויזיה הקהילתית של ביאליק מאגדת בתוכה את כל השידורים של הטלוויזיה הקהילתית מכל הקריות. אני רואה בזה הגשמת חלום של הצלחה בתחום התעסוקתי וגם בתחום האומנותי.

כאשר הגענו לארץ התגוררנו במעברה בקריית נחום אשר בקריית אתא באזור צומת עיר גנים. משם, עברנו לשיכון בקריית בנימין ועם נישואיי בשנת 1970 עברתי לגור בקריית מוצקין. אני היום גר ברחוב עוזי חיטמן בקריית מוצקין. גם בתחום זה הגשמנו חלום למגורים באזור טוב וחדיש.

כאשר עלינו לארץ לא שלטנו בשפה והמעבר היה מאוד קשה להורים שלי היה גם קושי בתחום התעסוקתי והחברתי.

עם הזמן השתפר המצב והתערינו בחיים בארץ. התחושה בתחילה הייתה לא פשוטה והיא הלכה והשתפרה עם הצטרפותנו כילדים למסלולי הלימוד השונים החל מבית הספר היסודי, מעבר תיכון, משם לבית הספר להנדסאים ולבסוף גם ללימודים אקדמיים באוניברסיטה.