מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חיים

סבא, סבתא ואני במפגש הקשר הרב דורי
סבי וסבתי בצעירותם
הסיפור שלי ושל משפחתי

שמי דליה. נולדתי בפלשתינה(שמה הקודם של ארץ ישראל) חמש שנים לפני הכרזת המדינה, בחצי השני של מלחמת העולם השנייה. במלחמה זו נספו רוב בני משפחת הורי. עם כל השמחה על לידתי, היה עצב גדול על גורל המשפחה, מפני שבאותה תקופה כבר הגיעו הידיעות על הגורל המר של יהדות פולין.

הורי עלו מפולין לאחר התלבטות ארוכה. הם לא היו חברים בתנועות נוער ציוניות ויחד עם זה האמינו שחשוב לעלות לארץ ושם לגדל את המשפחה. בבואם לארץ הם פגשו תנאי חיים קשים ולא מוכרים להם. הם נאלצו להתגבר על מצוקת דיור, על חום קשה, ועל הרבה חסרים שלא היו מוכרים להם. בתחילה נולדה אחותי, לילי וכשהייתה בת תשע נולדתי אני.

כשהייתי בת חמש הוקמה מדינת ישראל ואני זוכרת את הרחובות של תל אביב מלאים במעגלים של אנשים רוקדים ושרים.

החיים בארץ "אז", היו שונים מאוד מכפי שהם היום. הילדים, כמו המבוגרים, ידעו להסתפק במועט ויחד עם זאת הייתה להם ילדות שמחה ועשירה במשחקים שהם המציאו. אחותי לילי הייתה קרובה אלי מאוד, למרות הבדל השנים הגדול בינינו. היא ניגנה על פסנתר נגינה מופלאה ובחרה בנגינה כמרכז חייה. אני אהבתי להקשיב לנגינתה וניגנתי בעקבותיה גם אני.

בהיותה בת 23 היא נהרגה בלונדון בתאונת דרכים. היה לי מאוד קשה אחרי מותה אבל אחרי זמן מה חזרתי לחיי, בלעדיה.

בזמן שירותי הצבאי, היכרתי את אריה ולבסוף התחתנו והולדנו את יואב הבכור, את איתי ובתנו הקטנה מיכל-לילי על שם אחותי האהובה.

הזוית האישית

סבתא דליה: נורא נהניתי מהתכנית המדהימה והמרגשת ומהזכות לספר את הסיפור שלי לדורות הבאים, ומזמן האיכות עם נכדתי נטע.

הנכדה נטע: מאוד נהניתי מתכנית הקשר הרב דורי, לשמוע את הסיפור של סבתא שלי וליהנות מזמן האיכות איתה.

מילון

חוסרים
דברים שאינם בהישג יד, שחסרים

ציטוטים

”הוריי נאלצו להסתגל להרבה חוסרים שלא היו מוכרים להם.“

הקשר הרב דורי