סיפור חיים של סבא אסף
שמי אסף זאבי, נולדתי בעפולה בתאריך 31.3.1940. גרתי באשדות יעקב מאז שנולדתי. הגן שלי היה ליד בית החולים של אשדות יעקב. למטפלת שלי קראו מאשה ולגננת קראו נעמי. בגן היה משק חי נחמד מאוד ויש לי זכרונות טובים ממנו.
בית הספר שלי היה באשדות יעקב גם הוא. כשהייתי בן 12 היה פילוג בקיבוץ ואשדות יעקב נחצתה ל״איחוד״ ו״מאוחד״. בית הספר היה בית ספר יסודי עד כיתה ח׳. אבא שלי, עזריאל זאבי, הקים את בית הספר והיה מורה לטבע. אבא שלי עלה לארץ מרוסיה. אימא שלי, יהודית, עלתה מגרמניה והם הכירו בגשר. אח שלי יאיר נולד בשנת 1935, כשאשדות התפלגה יאיר היה כבר בבית ירח.
בילדותי עם משפחתי
בצבא שירתי בצנחנים בגדוד 890. בשנת 1961 השתחררתי מהצבא ועשינו צניחות כל ארבעה חודשים. במילואים עברתי לחיל שריון כי הפסיקו לעשות לי נעליים מיוחדות בתל השומר. אחרי הצבא עבדתי בבננות. במטעי הבננות, אחרי גמר העבודה הלכנו ללמוד הנדסת מכונות. התחלנו באפיקים ועברנו ללמוד במכללה, בית הספר באפיקים התפרק. במכללה למדתי תעשייה וניהול ושם הכרתי את גדי, המחנך של טל כיום.
הלכתי לשנתיים חופש מהקיבוץ, הייתי בתל אביב ולמדתי בתעשייה של חיל האויר. בחיל האויר הכרתי את מלכה, אשתי כיום. אימא של מלכה הייתה חולה, בגלל זה התחתנו מוקדם ברבנות. היום יש לי חמישה ילדים: דני הבכור (אבא של טל, נכדי המתעד), לימור, זוהר, שקד ויערה.ֿ
הזוית האישית
טל: היה לי כיף, נהניתי מכל רגע.
אסף: היה לי כיף לספר את סיפורי.
מילון
תעשייהתעשייה, במובנה הרחב, היא קבוצה של עסקים אשר חולקים שיטה משותפת ליצירת רווחים. המונח גם משמש בהתייחסות לתחום כלכלי התפוקתי, המתמקד בייצור אשר כרוך בסכומים גדולים של הון השקעה זמין לפני שניתן להכניס רווחים, תחום זה נקרא גם תעשייה כבדה. בעל הון העוסק בתעשייה נקרא תעשיין. (ויקיפדיה)