מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא עליזה מספרת לרימון גבריאל

עליזה ורימון גבריאל
גלגולו של חפץ
הכמיהה לארץ ישראל

חלק א': בית ההורים

קוראים לי עליזה על שם סבתא מהמשפחה. נולדתי באלג'יר, בעיר לגואת. גרתי בבית גדול ארבעה חדרים עם חצר וגינה גדולה. היתה מקלחת. מטבח. אמא שלי הייתה עקרת בית ואבא שלי עבד בבסיס צבאי. אנחנו חמישה אחים שמם: ג'ורג', יוסי, יהודית, עליזה, רוז.

הייתה מכולת בשכונה והיינו קונים בה את האוכל והמצרכים. לאבא שלי קראו מיכאל ולאמי חיה. לבשנו שמלות, חולצות, חצאיות. למדתי בבית הספר של נזירות ולמדנו שם צרפתית. הייתה לי ילדות נפלאה. היו לי חברות יהודיות ונוצריות. היינו משחקים: בכדור, חבל, קלאס, מחבואים.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-1

חלק ב': זיכרונות ילדות

עליתי לארץ בגיל 11 למבשרת ירושלים. היו לי חברות יהודיות ונוצריות. אהבנו לשחק: בקלאס, חבל, כדור, חמש אבנים, מחבואים. בשעות הפנאי נפגשתי עם חברות, קראתי ספרים, ושחקתי עם אחיי. למדתי בארץ עברית, תנ"ך, מתמטיקה, גיאוגרפיה ועוד… לא הייתה לנו תלבושת אחידה. לא היו לנו טיולים. היינו מביאים אוכל מן הבית. היו לנו ממתקים כגון: שוקולד, מסטיקים, סוכריות.

חלק ג': זיכרונות משנות העשרים

אני וחבריי היינו יוצאים לבלות. היינו שומעים מוסיקה ישראלית. רקדנו פעם ריקודי עם וריקודים סלונים. אהבנו לשמוע קליף ריצ'רד, תום ג'ונס ואנריקו מסייאס. לא הייתה טלוויזיה אז היינו יוצאים לבלות, הלכנו לראות סרטים וטיילנו. לא היו לנו פלאפונים. היינו כותבים מכתבים בשביל לתקשר עם  משפחה וחברים רחוקים.

חלק ד': אהבה ומשפחה

פעם הקשר הזוגי היה מתחיל בעבודה או בבילוי. אני ובעלי דוד,סבא של נכדתי רימון, הכרנו בעבודה והתחלנו להיפגש. כעבור שנה התחתנו. היחסים בין ההורים היו טובים והילדים היו ממושמעים. יש לי שלושה ילדים: יעל, נורית, ואלון בני הקטן. יש לי שמונה נכדים: אורים, ירדן, ברק, הדר, לירז, גפן, שקד, ורימון נכדתי הקטנה, אשר משתתפת איתי בפעילות הקשר הרב דורי.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-2

חלק ה': עלייה, תקומה והתיישבות

עליתי לארץ בשנת: 1956. עליתי לארץ כי אחי הבכור, ג'ורג' רצה מאוד לעלות לארץ ישראל. הגעתי לארץ ישראל באוניה. הגענו לכפר מבשרת ירושלים, קראו לה אז קולוניה. למדתי את השפה העברית בבית הספר. כשעלינו לארץ היה לנו מוזר וקשה. גרנו בבית מאבן ירושלמית. בתקופה הזו היה קשה, לא היו כבישים. הייתה מכולת, ובמכולת היינו קונים אוכל עם בולים על פי מספר בני המשפחה. כאשר הכריזו על מדינת ישראל עדיין היינו באלג'יר.

חלק ו': גלגולו של חפץ

רציתי לספר לכם על חפץ שעבר במשפחתי מדור לדור. החפץ הוא: ספר בשם "אלף לילה ולילה" שיש בו סיפורים, פתגמים, ומסר לחיים. הספר היה אצל סבתא רבתא שלי שהיא סיפרה אותו לסבתא שלי. סבתא שלי סיפרה אותו לנו הנכדים שלה וישבנו מסביבה והשתוקקנו לסיפור הבא. סבתא שלי בחרה לתת את הספר הזה לי ועד היום אני מחזיקה בו. הספר הוא בצרפתית ואני לא יודעת אם אני אוכל להעביר אותו לדורות הבאים. אבל בכל זאת הוא יישאר מזכרת לי, למשפחתי ולדורות הבאים.

בנוסף, רציתי לספר לכם על עוד חפץ שעבר במשפחתי מדור לדור והוא: מנדולינה. המנדולינה הייתה אצל סבתא שלי, סבתא שלי הייתה מנגנת ושרה לנו. החפץ נמצא כיום בבעלות אחותי, הבאתי אותו כדי לספר עליו.

%d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f

אבא שלי

אבא שלי, סבא רבא של נכדתי רימון, מיכאל בללו. אבא שלי היה חייל בצבא הצרפתי. אבא שלי נלחם במלחמת העולם השנייה (השואה) נגד הנאצים בגרמניה. הוא היה שבוי של הנאצים והוא הצליח לברוח דרך הביובים בזכות זה הוא ניצל וחזר לצרפת. הוא המשיך לשרת בצבא הצרפתי. הוא עלה איתנו לארץ ישראל בשנת 1956. הוא חי בין השנים 1910-1973.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-4

הזוית האישית

רימון: נהניתי מאוד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי, נהניתי במשך כל מפגשי התכנית להפגש ולשמוע את סיפורי סבתי עליזה גבריאל

מילון

טיארה
עפיפון

קסטה
קלטת.

ווקמן
אוזניות עם קלטת

ציטוטים

”"התפוח לא נפל רחוק מהעץ"“

הקשר הרב דורי