מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חייו של סלומון

סולומון ואושר נהנים יחד
אזרבייג'אן
סולמון נזכר בסיפור הבשר מימי ילדותו וכיצד חיו אחת עשרה איש בדירה אחת

בשנת 1952 עליתי לארץ עם סבא סימנטוב וסבתא שרית. אחרי 3 שנים  חזרנו לאזרביג"ן ושמה התחתנתי בגיל 30 עם גברת מלכה, נולדו לנו שני ילדים שרונה ואחרי שנה וחצי בשנת 1977 נולד מישה.

בילדותי, גרנו סבא סבתא ואני בחדר אחד דודי ואשתו בעוד חדר ושישיית הילדים שלו ישנו בסלון. והמצב הכלכלי שלנו לא היה טוב. סבא ודודי היו מובטלים (חסרי עבודה) כי אז לא היה עבודה. סבא ודוד בקושי פרנסו אותנו.

אני זוכר סיפור על השכנים שלנו שהיו אשכנזים שגרו בבית גדול ורחב (שתי קומות) עם הבן שלהם שלוימלה. הייתי הולך איתו לבית הספר והיינו משחקים יחד בפרדס היינו חברים טובים. כול הזמן בצהריים אימא שלו הייתה מבקשת ממני לאכול אתו למה? כי הוא היה משתולל ולא יושב לאכול בשולחן אבל אם אני הייתי יושב אוכל אצלם גם הוא היה אוכל על השולחן וההורים שלו היו שמחים. באחד הימים דודה באה לבקר אותנו, אני לא הייתי בבית כי הייתי אצלם אז היא שאלה עליי וסבתא סיפרה לה שאני אוכל אצל השכנים האשכנזים עם הבן שלהם. דודה סיפרה לה שאסור לי לאכול אצל אשכנזים שהם אוכלים בשר לבן. כשחזרתי הביתה סבתא אמרה לי אני לא מאשרת לך לאכול אצלם כי אני חושבת שהם לא שומרים כשר כי בשר לבן הוא בשר חזיר. למחרת לא הלכתי לאכול עם שלוימלה. אז אימא שלו באה לסבתא שלי ושאלה למה היא לא מרשה לי לאכול איתו. אז סבתא סיפרה לה שאנחנו שומרים על הכשרות ולא אוכלים בשר לבן. אז השכנה אמרה לה שהם גם שומרים על הכשרות ואבא שלה היה רב בליטא ומאז כול יום הייתי אוכל איתו עד שעברו לירושלים. 

אני זוכר פעם בשבוע היינו אוכלים בשר לא היו קצבים רבים כשרים. לסבא היה לו קופונים לבשר לשבעה איש פעם בשבוע היה הולך לחנות ונותנים לו בשר לשבעה איש במחיר מסובסד ולכן היינו אוכלים יותר מאכלים של חלב. עד שדודי מצא עבודה בתל אביב ומצב כלכלי נהיה יותר טוב, אז לסבא היה אפשרות לקנות יותר מצרכים ואוכל להביא הביתה.

באותן שנים התחילה המהפכה של חומיני בפרס/איראן והמצב התחיל להידרדר הייתה אנטישמיות נגד יהודים אז החלטנו לעלות לארץ אבל השערים ניסגרו לישראל. אני אשתי ושני ילדי ברחנו  לאתונה ביון עם שני מזוודות בלבד. נציגים של משרד הקליטה אספו אותנו ושלחו אותנו עם חברת אלעל  לישראל ושם אחותי לילי לקחה אותנו לבית שלה. שבועיים גרנו אצל אחותי עד שהשכרנו שני חדרים ברחוב יהודה הלוי בחולון בו גרנו שלושה חודשים, אחרי כן קנינו דירה ברחוב מוהליבר בחולון שיפצנו ועברנו לדירה הזאת אחרי שבועיים.  אמא ושני אחיותי שגם ברחו לאתונה הגיעו לארץ ובאו אלינו לדירה שבעה אנשים יחד הינו באותה דירה.

אני ואשתי הלכנו לאולפן ללמוד עברית אחרי שלושה  חודשים התחלנו לחפש עבודה בלשכת עבודה. אותי שלחו למפעל קרטונים בחולון ואת אשתי מלכה למפעל צורפים, התחלנו לעבוד כל יום שמונה שעות. הינו חוזרים בשעה חמש הביתה.

תשע"ו 2016

מילון

יהדות אזרבייג'אן
יהדות אזרבייג'ן היא קהילה יהודית עתיקת יומין שהתקיימה בהרי הקווקז באזור אזרבייג'ן של היום. הקהילה הוקמה לכל המאוחר במאה ה-3-5 לספירה, כחלק מגלות בבל או פיזור היהודים ברחבי האימפריה הפרסית. הקהילה, שבמשך אלפי שנים, כללה אך ורק את יהודי ההרים, התקיימה שנים רבות בסגר יחסי וקיימה יחסים רק עם הקהילות האחרות באזור הקווקז. לאחר כיבוש אזרבייג'ן על ידי ברית המועצות קיימה קשר גם עם קהילות ברית המועצות השונות. יהודי אזרבייג'ן נכללים ביהודי ההרים וזהו אחד הריכוזים הבולטים שלהם. רוב בני הקהילה עלו לישראל בשנות ה-90, עם התפרקות ברית המועצות, והם נכללים בקטגוריה של "יהודי הקווקז" או בכינוי "קווקזים. כיום יש באזרבייג'ן לפי הערכות שונות כ-16,000-30,000 יהודים, רובם בבאקו, המתחלקים ל-3 קהילות משנה.

ציטוטים

”הכי חשוב שיהיה סבלנות וסובלנות!“

הקשר הרב דורי