מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חייו של סבי לאון קס

נבו בתכנית הקשר הרב דורי עם סבא וסבתא
סבא לאון בצעירותו
הימלתו ממחנה ריכוז, נעוריו ולימודיו ופגישת סבתי

סבא לאון קס מספר לנכדו נבו פינקלשטיין

"נולדתי בתאריך 16.11.36 בעיר צ'רנוביץ', שהיתה תחת שלטון רומני. לאבא זיגפריד רופא שיניים ואמא אנה מעצבת אופנה. גם הורי היו ילידי צ'רנוביץ', שגרו וגדלו באותה החצר, הכירו משחר ילדותם ונשאו בשנת 1933, אני נולדתי ערב עליית הפאשיזם לשלטון ברומניה, כשהחלה אנטישמיות נוראה שפגעה נואשות בקהילה היהודית".

הוריו שרצו לצאת לפלסטינה, אך לא היה להם את סכום הכסף שנדרש לקבלת אשרת יציאה, נאלצו להשאר בצ'רנוביץ' וכך בשנת 1941 כאשר פלשו לעיר כוחות צבא גרמניה, גם הם היו בין תושביה.

כשנלקחו למחנה הריכוז, אמו הצליחה להסתיר את כל התכשיטים שלה בתוך סבון רחצה ולקחת אותם אתה. תנאי המחייה במחנה הריכוז היו ירודים מאוד ורבים מהאנשים לא עמדו בתנאים הנוראיים ומתו. כל מי שלא מת ממחלות או מרעב נשלח למחנה השמדה.

אחת לתקופה, היו מוציאים הגרמנים, אנשים למחנות ההשמדה. בכל פעם שקצין גרמני קרא בשמות היהודים שנידונים למחנות ההשמדה, אמו דחפה בסתר לידי הכרוז תכשיט מהסבון והוא דילג על שמותיהם. בין התכשיטים היו זוג עגילים, אחד מהם שימש להצלתנו והשני הוסב, עם סיום המלחמה, לטבעת האירוסין של אשתו – פרידה.

בשנת 1945 הם שוחררו ממחנה הריכוז, אביו גויס לצבא האדום ונשלח לחזית המלחמה בבלרוס, אמו והוא חזרו לצ'רנוביץ', לביתה של סבתו – חיה קלרה. צ'רנוביץ, היתה עיר שהתגוררו בה כרבע מיליון תושבים וכשליש מהם היו יהודים. מעיר זו יצאו דמויות מוכרות כמו המשורר איציק מנגר, שכתב את ה"פורים שפיל", הזמר יוסף שמידט שנחשב לטנור מספר אחד בעולם, יצחק בן אהרון שהיה יושב ראש ההסתדרות שנים רבות, האלוף אברהם (אלברט) מנדלר שנהרג במלחמת יום הכיפורים, ישראל פולק – תעשיין שהקים את פולגת בקרית גת, ליאה קניג ומרים זוהר – שחקניות, המשורר פול צלן, פרופ' צבי – יעבץ ממיסדי אוניברסיטת תל אביב.

בבית הספר היהודי בו למד סבי, הלימודים ברובם היו בשפה האידיש. שנתיים אחרי שהשתלטו הרוסים על העיר נכנסו החוקים וההגבלות של המשטר הקומוניסטי ונאסר כל אזכור של תוכן יהודי בבית הספר. בעיר היה גם תאטרון יהודי, עד אשר נורה מנהל התאטרון, על ידי שוטרי קג"ב.

ברית המועצות הייתה מדינה קומוניסטית – אתאיסטית ולא הורשו לימודי דת, מנהגים דתיים, טקסי ברית מילה או בר מצוה ומן הסתם נאסר צום יום כיפורים ונאסרה שמירת שבת. מי שעבר על החוקים הסתכן בפיטורין עם קלון וחמור מכך גם מאסר. למרות זאת, שמש בית הכנסת, הרב ספקטור, הכין מספר תלמידים לבר מצווה. בשל כך, לאחר שהלשינו עליו, נאסר אותו שמש לארבע שנים וכל בתי הכנסת בעיר נסגרו. התכנסות ותפילה נעשו בסתר ובסיכון רב. בתי הכנסת הפכו למוסדות ציבוריים כמו אולמות ספורט ובתי קולנוע (בית כנסת ברוסית אומרים "סינגוגה" ובית קולנוע זה "קינו", יהודי העיר נהגו להתבדח וקראו לבית הקולנוע שהוקם בבית הכנסת "קינגוגה". אך עצוב מכך, בשל המצב סבי, מעולם לא חגגתי בר מצווה.

לבית הספר סבי הלך כמו יתר חבריו עם בול עץ בידי, כדי שיוכלו לחמם את הכיתה בחורף, היה כל כך קר שהדיו קפאה בכסת.

סבא בצעירותו

תמונה 1

בכל לילה עברו ברחבי העיר ניידות שחורות עם סורגים שנקראו "העורב השחור" (צ'ורניי וורא – סמל לפחד ודיכוי), בחשאי הם היו חוטפים אנשים באישון לילה, האנשים שנחטפו נעלמו לתמיד ואין איש שידע מה עלה בגורלם. אנשים אלו הואשמו בפעילות אנטי סוביטית נחשדו כאויבי העם. רבים לצורך הצלתם הלשינו על שכנים וחברים.

אביו חזר מהמלחמה בשנת 1946, ההורים שלו רצו לעבור לרומניה על מנת להגיע לפלסטין, אמו עמדה בטור בבנק לשלם עבור הויזה, כשהגיע זמן הפסקת הצהריים שלאחריה הודיעו שהפסיקו חלוקת ויזות לתמיד וכך הם נשארו בצ'רנוביץ' עד לשנת 1971.

בכל שנות ילדותו היה מחסור במזון ובמצרכים, המשטר הסובייטי השקיע את כל המשאבים בפיתוח אמצעי לחימה והזניח את החקלאות.

אמו היתה מעירה את סבי באמצע הלילה, והוא ביחד עם קבוצת ילדים היו שומרים טור לפתיחת חלוקת הלחם שהחלה רק בשעה שבע בבוקר, כל הילדים היו מתחממים ליד מדורה בלילות החורף הקרים.

אחרי הלימודים בבית הספר, למרות כשרון הציור שלו בחר סבי ללמוד רפואה. מאמציו להתקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה של צ'רנוביץ' כשלו. כעבור שנה התקבל סבי לאוניברסיטה של "אורל", למרגלות שרשרת ההרים בגבול אירופה-אסיה. מעבר להרי אורל שוכנת סיביר. האוניברסיטה בה הוא למד הייתה מרחק של חמש יממות נסיעה רצופה ברכבת מצ'רנוביץ'.

לאוניברסיטת אורל הייתה פקולטה לרפואה צבאית ועם סיום לימודי הרפואה הוא קבל גם דרגת סגן בצבא ברית המועצות. כשם שלא הצליח להתקבל ללימודים בצ'רנוביץ' בגלל הקצאות אנטישמיות, כך גם מציאת עבודה בבית חולים מרכזי היתה בלתי אפשרית. כך הגיע סבי לכפר נידח בשם רשקוב, בו חיו 2,500 תושבים. הוא היה הרופא היחיד בכל האזור. הוא הקים ונהל בית חולים קטן עם 25 מיטות אשפוז. בית החולים תפקד כבית חולים לכל דבר, היו בו חדר לידה וחדר ניתוח וחדרי אשפוז. אפילו היה לו אמבולנס שעמד בדמות עגלה בקיץ ומזחלת בחורף, שהיו רתומים לשני סוסים.

אחרי חמש שנים ברשקוב, עבר סבי לבית החולים האזורי בעיר חוטין ועבד שם כרופא מנתח עד עלייתי לישראל.

בשנת 1965 פגש סבי את פרידה אברמוביץ', שהיתה סטודנטית לרפואה, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון ואחרי כחודש התחתנו.

אחד הרגעים המרגשים ביותר בחייו היה חציית הגבול מבריה"מ לאוסטריה. בבריה"מ הם הועמסו לרכבת תחת אבטחה כבדה של משמר הגבולות ולאחר בדיקות מכס קפדניות. סמוך לגבול הרכבת נכנסה באיטיות לתוך שוחה צרה מוקפת גדרות תיל. משני צידיה עמדו חיליי משמר הגבולות כשרוביהם מכוונים אל חלונות הרכבת ובחזית כל קרון עמד חייל חמוש. עם התקדמותה האיטית של הרכבת אל מחוץ לשוחה קפצו החיילים אל הרציף וכעבור דקות נסיעה בודדות הרכבת הגיעה לתחנה באוסטריה. הדלתות נפתחו וכל הנוסעים ירדו בחופשיות לרציף והיה שם סדרן וכרטיסן בלבד, לראשונה בחייו הבין סבי מהו חופש.

עם הגיעו לישראל, התקבל סבי לעבודה בבית חולים ברזילי באשקלון, מאחר ובית החולים היה בית חולים שנתן שרותי ר"מ 2 הוא היה רופא – אזרח עובד צה"ל, שם התמחה באורטופדיה.

בשנת 1973 עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, בית החולים טיפל בכל הפצועים שהגיעו מהקרבות בחזית המצרית. על שרותו במלחמה זו סבי קבל את אות מלחמת יום הכיפורים חתום על ידי שמעון פרס שר הבטחון דאז. סבי המשיך לשרת במילואים במשך שנים רבות, לרוב בסיני ובבקעה. בשנת 1982 הוא גויס למלחמת שלום הגליל, ובמשך כארבעה חודשים הוא טפל בפצועים רבים, גם על מלחמה זו הוא קבל אות.

הזוית האישית

נבו פינקךשטיין: השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי לאון קס ותעדתי את סיפורו.

סבי 

תמונה 2

מילון

פשיזם
פשיזם (באיטלקית: fascismo) היא אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית וטוטליטרית. האידאולוגיה הפשיסטית נוצרה באירופה, במיוחד בצרפת ובאיטליה, בשלהי המאה ה-19. כשיטת ממשל היא התקיימה באיטליה, בהנהגתו של בניטו מוסוליני, בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה. ויקיפדיה

ציטוטים

”עם סיום לימודי הרפואה הוא קבל גם דרגת סגן בצבא ברית המועצות“

הקשר הרב דורי