מאגר סיפורי מורשת

אני סבא של ענבר מלכי. נולדתי לבנימין ונעמי (סופיה) רחבלסקי בעיר וורוצלאב (WROZLAW) בפולין.

הוריי ברחו לרוסיה בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישת גרמניה לפולין, ונדדו משם  לאוזבקיסטן, שם נולדה אחותי לילי בשנת 1944. עם תום מלחמת העולם השניה , הוריי חזרו לפולין והתיישבו בוורצלאב.

הייתי בוורוצלאב בגן ילדים עד שהורי החליטו לעלות לישראל בשנת 1957. בוורוצלאב התגוררתי עם הורי ועם אחותי לילי.

אבא שלי ניהל עם חזרתו לוורוצלאב מוסד ילדים, ילדים שניצלו בשואה ולאחר מכן, ניהל קואופרטיב  של ממשלת פולין. אמא שלי פתחה חנות בה ייצרה כובעים ומכרה אותם לאנשים.

אבא שלי בעבודתו בפולין

משפחת רחבלסקי בפולין

אבא שלי בנימין באונייה בה נסענו לישראל

בשנת 2010 נסענו לילי (אחותי) עם בעלה דב ועם ויקי לטיול שורשים בפולין. שם ביקרנו בעיירה בה נולד אבא שלי (בנימין) סלופצה ובעיר בה נולדה אמא שלי קאליש. לאחר מכן, נסענו לוורוצלאב בעיר בה נולדתי וגרתי עד שעלינו לישראל. ביקרנו בדירה בה גרתי כשהייתי ילד ומצאנו שבדירה זו מתגוררת כיום משפחה בה הסבתא זכרה את המשפחה שלי. היה מרגש לראות היכן התגוררנו ואת החדר בו גרתי עם לילי אחותי.

פתח הבניין בו גרתי בוורוצלאב רחוב traugutta

    הסלון בדירה

עם עלייתינו לישראל, הוריי הלכו לאולפן ללמוד עברית, אחותי לילי נשלחה למוסד נוער ואני נשלחתי לגור אצל דודתי רות בבנימינה. אצל דודתי בבנימינה הייתי בגן ילדים – גן חובה, שם גם למדתי את השפה העברית תוך כדי משחק עם ילדי השכנים שלה. זה היה בית פרטי על קרקע, עם עצי פירות ירקות ולול תרנגולות. זה המקום בו החלטתי לעשות הכל לכשאתבגר ואנשא שיהיה לי בית על קרקע.

בבית הזה בניתי לי מן "בית" על העץ, ניסיתי לתפוס את החפרפרות שאכלו את שורשי הירקות שדוד שלי אברהם גידל.

ההורים שלי עם דודה רותׁׁׁ (באמצע), האחות של אבא שלי

בסוף שנת 1957 המשפחה התאחדה, אחותי ואני עברנו לגור עם הורי בדירה, בת חדר וחצי, שהם רכשו בחולון. שם התחלתי ללמוד בבי"ס יסודי "הס".

הוריי החלו לעבוד כמורים בבתי ספר יסודיים. היה להם אתגר גם ללמוד שפה חדשה וגם ללמד ילדים בשפה זו. אימי למדה שירי חגים בעברית על מנת ללמד את תלמידיה, לשם כך נעזרה בפסנתר שהורי הביאו מפולין.

אבא שלי עבד במספר משרות על מנת שיוכל לקנות דירה מרווחת יותר, אליה הם עברו (דירה בת 3 חדרים) בשנת 1960. עם המעבר לדירה החדשה התחלתי ללמוד בבית ספר יסודי חדש בחולון (בי"ס שנקר).

הייתה לי ילדות יפה, בה היו לי חברים גם ע"י מקום מגורי וגם בכיתה בה למדתי. הייתי בתנועת הצופים, עימה גם טיילתי בארץ.

עם סיום בי"ס היסודי התחלתי ללמוד בתיכון חדש בחולון, שם למדתי בכיתות ט'-י'. עם הגיעי לכיתה י"א התחלתי ללמוד בבי"ס להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב, ברמת אביב.

לשם כך נאלצתי לנסוע כל יום בשני אוטובוסים לבית הספר ובחזרה. כל זאת עם הקושי בלימוד שעות רבות ביום כיון וזה היה בי"ס מקצועי.

בבית הספר להנדסאים למדתי לתואר "הנדסאי פיסיקה" עד כיתה י"ד (כולל) ובחצי השנה האחרונה עשיתי פרויקט במחלקה לפיסיקה של אוניברסיטת תל אביב. עם סיום הפרויקט קיבלתי את תואר ההנדסאי.

בתקופת לימודי הכרתי חברים חדשים והיו לי חברות צעירות ממני בשנתיים. בהיותי בכיתה י"ד, כאשר הייתי בן 20 שנה, התחלתי לצאת עם מי שהינה היום אשתי / סבתא של ענבר – ויקי.

ויקי נולדה בתל אביב בשנת 1953, להוריה (סבתא רבא וסבא רבא של ענבר) חנה ואברהם. ויקי עברה לגור בחולון,שם למדה בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון.

ויקי למדה באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון במתמטיקה והחלה ללמד מתמטיקה בבתי ספר תיכונים(בהתחלה בחולון ואחר כך עם המעבר ליבנה-בית הספר התיכון ע"ש גינזבורג ביבנה. לויקי נולד אח בשם אביגדור ומתגורר כיום בכפר הנגיד.

עם סיום לימודי בבי"ס להנדסאים התגייסתי לצה"ל, שם שירתי בחיל הקשר והאלקטרוניקה (אשר קרוי היום חיל התקשוב). שירתי כטכנאי קשר במפקדת חיל הקשר והאלקטרוניקה, שם למדתי את ציוד הקשר החדש שנכנס לצה"ל על מנת להדריך את החיילים בבסיסים השונים, דבר שהיה כרוך בנסיעות ברחבי הארץ לבסיסים השונים, כולל לינה בהם. כך הכרתי את הארץ מרמת הגולן עד סיני (שהיה באותה עת תחת שלטון ישראלי).

השירות הצבאי שלי כלל שירות של שנה בצבא הקבע. עם התחלת שירות הקבע התחתנתי עם ויקי (אוקטובר 1974) והתגוררתי בדירה קטנה בחולון.

שם גם נולדה לנו הבת הבכורה – עינב, אמא של ענבר, ב -16 בספטמבר 1977.

סבתא וסבא עם אמא התינוקת

עם שחרורי מצבא הקבע התקבלתי ללימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב. שם למדתי 4 שנים עד להשלמת תואר "מהנדס חשמל ואלקטרוניקה".

בזמן הלימודים עבדתי בית הספר להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב (בית הספר בו למדתי), כמרכז מגמת הנדסאי אלקטרוניקה בלימודי הערב וגם לימדתי את התלמידים במגמה זו.

ההורים של אימא ואבא (סבים וסבתות של אימא) עם אימא התינוקת

במשך השנים נולדו הבן ניר (ב- 2 לאוקטובר 1981) והבת אביה (ב- 4 לפברואר 1987).

עם סיום הלימודים באוניברסיטה, התקבלתי לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה, בחברת אלתא, חברת בת של התעשייה האווירית באשדוד.

סבתא וסבא (ויקי ויעקב) עם אמא עינב וניר

בעבודתי בחברת אלתא הכרתי חברים חדשים שחלק מהם גרו ביבנה. הרעיון של מגורים בבית על קרקע תמיד "בער" בעצמותי עוד מהתקופה היפה בה גרתי בבית על קרקע אצל דודתי רות בבנימינה.

באלתא עבדתי כמהנדס אלקטרוניקה ועסקתי בפיתוח תחנת שליטה ובקרה על מטוס זעיר ללא טייס ( מזל"ט), אשר שימש את צה"ל וכן נמכר למדינות שונות כגון שוויץ וארה"ב (מדינות אליהן נסעתי במסגרת תפקיד זה). כמו כן, שימשתי כמנהל פרויקט של "ערכת קליטה" למזל"ט, אשר אפשרה לכוחות היבשה של צה"ל לקלוט את התמונות ששידר המזל"ט. ערכת הקליטה אפשרה להקפיא תמונה, לעבד אותה, להוסיף עליה מידע אלפאנומרי וגרפי ולשדר תמונות אלה לכוחות בשטח בעזרת מכשירי הקשר (לאחר שהתמונה והמידע ששולב זה נדחס, כפי שקיים כיום בכל טלפון סלולרי) זה היה בזמנו פרויקט חדשני מאד בו פותחה חומרה ממוזערת ותוכנות לעיבוד תמונה ודחיסת/פריסת תמונה.

עברתי לעבוד בחברת IBM שם ניהלתי מספר פרויקטים מבוססים על הטכנולוגיה של חברת IBM, בין היתר מערכת ממוחשבת למיון חבילות באופן אוטומטי בהולנד.

בהמשך הקמתי וניהלתי יחידה שיישמה מערכות מידע לארגונים גדולים במגזרים השונים,כגון: צים, תדיראן, צה"ל, משרד הביטחון, אוניברסיטת חיפה, טמבור ועוד. הפתרונות התבוססו על מוצר של חברת SAP.

לאחר פרישתי לגמלאות, התחלתי ללמד במכללת אפקה ולעבוד כיועץ עצמאי בתחום בו עסקתי ב- IBM.

בזמן בו עבדתי באלתא החלטנו לעשות מאמץ, למכור את הדירה שהייתה לנו בחולון ולרכוש בית ביבנה (נווה אילן), בית בו אנו מתגוררים עד היום.

אמא של ענבר (עינב) עם אחות שלי אביה התינוקת

כיוון שלא היה לנו מספיק כסף, רכשנו בית די מוזנח, אותו הצלחנו לשפץ בשלבים שונים במשך השנים כשרווח לנו מבחינה כלכלית.

עינב, אמא של ענבר עם אחותה אביה

אמא וניר בטיול בפריס (גם בלונדון) עם סבתא וסבא

צילום משפחתי

בינתיים עינב, אמא של ענבר סיימה את לימודיה בבית הספר העל יסודי – ע"ש  גינסבורג, ולאחר מכן התגייסה לצבא.

עם סיום שירותה הצבאי החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב, לימודי ספרות וסוציולוגיה, אח"כ למדה לימודי תואר שני בביקורת פנים באוניברסיטת בר אילן.

בשנת 2003 הבת שלנו, עינב התחתנה עם לידור – אבא של ענבר. ענבר נולד ב- 3 לינואר 2007. ענבר קרוי על שם אבן ענבר שנוצרה על ידי התקשות של שרף של עצים.

כשסבתא וסבא שלי היו בטיול בארצות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) שם יש הרבה אבני ענבר, הם קנו לכבוד הולדתי אבן ענבר גדולה אותה נתנו במתנה לענבר.

אמא עובדת כקצינת ביקור סדיר בעיריית יבנה ואבא עובד בחברת החשמל (בתחנת הכח באשקלון).

כשענבר היה בן חמש שנים, נולדה אחותו – מטרי ב- 31.1.12. שמה ניתן משום שנולדה ביום מאד גשום.

דוד שלי, ניר, התחתן עם נופר (אברהם) בשנת 2011, בה הייתי השושבין. לנופר וניר נולדו בשנת 2013 התאומים אורי ונדב, ונוסף להם בשנת 2018  אח בשם נועם שי.

אביה התחתנה עם דוד (שמש) בשנת 2012 ונולדה להם בשנת 2016, בת בשם אמלי.

הזוית האישית

נהניתי לשבת עם סבא, לשמוע ממנו את סיפור חייו. למדתי רבות מהמפגשים המשותפים עם סבא.