מאגר סיפורי מורשת

השם של סבתי הוא ליליאן קראו לה כך, על שם סבתא שלה. שם משפחתה שונה כשהתחתנה.

סבתי נולדה ב-19/9/1947 בעיר ביזרט שבטוניס, סבתא שלי מספרת כשעלתה לארץ ב-1955, חוותה לידה מחדש.

סבתי, הבכורה מבין שנים עשרה אחים, הייתה כאמא שניה לאחים שלה, גדלה בטוניס עד גיל שמונה ובגיל שמונה עלו לישראל. סבתי גרה בדירת שלושה חדרים שתים עשר נפשות.

הייתה משחקת עם האחים הקטנים שלה כל מיני משחקים כגון: מחניים, גומי, חבל, קלאס. סבתי לא הייתה בגן, ולמדה מכיתה א עד ח. בית הספר שנקרא "נתיבות".

לסבתי יש 4 בנות 2 בנים 17 נכדים ו-6 נינים שמות הילדים: מזל 51 , סטיב 50, מטי 49 , סמדי 47 ,שלומי ז"ל , אוריה 39 (אמא שלי)

סבתי עבדה לפני 12 שנה בתחנת המשטרה בתור טבחית, ומספרת שאהבה עבודה זו והרגישה סיפוק, מכיוון שהאכילה שוטרים השומרים על מדינת ישראל. נאלצה לעזוב את עבודתה בשביל לטפל בסבי החורג עקב מחלתו. סבתי היום עקרת בית, סבתי גידלה אותי ואת אח שלי מגיל 3 חודשים כשאמא שלי הייתה עובדת עד גיל 3 בערך, ותמיד מזכירה לי כמה לימודים זה חשוב בשביל להתפרנס ולהתקדם בכבוד.

ישנן מסורות שעוברות במשפחה, סבתי דואגת שכל יום שלישי ושישי המשפחה המורחבת תאכל קוסקוס אצלה בבית, גם אמה נהגה לעשות כך כשהייתה גרה בטוניס וגם כיום זו מסורת בביתה. היום גם אמי ואחיותיה מכינות כל יום שלישי ושישי קוסקוס.

סבתי התאלמנה בגיל 40, סבי ג'ררד נפטר ממחלת הסרטן וגם דודי, אח של אימי נפטר ממחלה זו, סבתי התחתנה בשנית עם סבי החורג ששמו בנימין.

סבתי גרה כבר 37 שנה בביתה הנוכחי, וכל שנה משפצת את ביתה, והתחביב שלה ,הוא לגדל צמחים בגינתה ולטפח אותם תמיד, מטפלת בגינה רוב שעות היום.

סבתי סובלת ממחלה שעוברת בתורשה התחיל מאבא שלה עבר אליה והגיע לאימי שמה של המחלה יתר קרישיות בדם.

הזוית האישית

נהנתי מאוד לחקור על סיפור חייה של סבתי, רציתי לאחל לסבתי לעוד המון שנים שנים של אושר ושמחה .