מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני הסבתא של נועה אביטן, שמי רותי סנדרוסי, בת סוזן רחל ויוסף וקנין, קוראים לי בשם זה כי כך החליטו הוריי.

נולדתי באופקים, ישראל, בשנת 1961 בבית קטן וצנוע. היו לנו 3 חדרים, מטבח ומקלחת. את הבגדים כיבסנו ביד. אני גרתי בשכונה של מעברות. נפגשנו עם יהודי  השכונה בבית כנסת. הקפדנו לאכול אוכל כשר ובשר שנשחט על ידי שוחט כדת וכדין. סבא של אבא שלי היה השוחט של השכונה, וכך הצלחנו להשיג  אוכל כשר. זה היה האוכל שאכלנו ביום יום. בשבתות אכלנו בשר, דגים, עופות, חמין ועוד. הרבה מאכלים היו האהובים עלי. לא היו לנו ממתקים כפי שיש היום.

היו לי 4 אחים ו5 אחיות. האחים שלי הם: יהודה, דוד, פרוספר וציון. שמותיהן של אחיותיי הן: שולה, רותי, פלורה, אילנה ואורלי. הורי היו בעלי חסד ועזרה לזולת.

בשעות הפנאי הייתי עוזרת לאמי בכל עבודות הבית. בבית הספר למדנו את כל המקצועות כמו היום. בבית ספרי כשהתלמידים לא התנהגו כראוי, המורים היו נותנים להם מכה ביד במקל. הייתה לנו תלבושת אחידה. כל המורות היו אהובות עלי. חברותי היו מבית הספר, ואני בקשר איתם עד היום. בילדותי שיחקתי בחמש אבנים, גומי ועוד.

הכרתי  את  בעלי על ידי שידוך.  התחתנתי בגיל 19, בשנת 1980, בתאריך ג'  אלול. התחתנתי באופקים. הרב יעקוב מור יוסף ע"ה היה  מסדר הקידושין. הורי עזרו לנו במימון החתונה. זכור לי מהחתונה האורחים הרבים, הריקודים וההורים משני הצדדים. בחתונה השתתפו רבנים רבים, שהם הדודים שלי והיתה שמחה גדולה.

אחרי החתונה גרנו באופקים, היה לנו בית משלנו שקנינו. מבחינה כללית היינו מסודרים בכול. משפחתנו הצטיינה במצוות הכנסת האורחים. היו לנו כללים מסודרים ומיוחדים בבית, עם חלוקת תפקידים מוגדרת. הקפדנו על משמעת, דרך ארץ והקשבה לזולת.  היינו נותנים הפתעות לילדים, מיני מתיקה וספרי קריאה.

בביתנו היינו נותנים עונשים – לא לצאת עם חברים, מי שלא עמד בכללים קיבל עונש. וכמשפחה מאוחדת נהגנו לחגוג יחד חגים, שבתות, מסיבות וימי הולדת. אני מכינה את המאכלים הטעימים הזכורים לי עוד מבית אימא.

החפץ הכי יקר שלי, הם הילדים והנכדים שלי. אני מתמלאת נחת מנכדי כשאני רואה אותם. אני מבקשת מה' על נכדיי לזכות לראות אותם גדולים בתורה ובעזרת ה' שיכנסו לחופה. אני משתדלת לשמח את הנכדים שלי, ומקפידה תמיד לומר להם מילה טובה או מילה חמה ולפנק אותם בממתקים. וכשאנחנו נפגשים, אנחנו שמחים לראות אחד את השני. אני אוהבת ומעריכה את  הנכדים שלי. וכשקשה לי אני שרה, רוקדת ואומרת תהילים.

הזוית האישית

שמחתי להשתתף בתכנית החשובה ולשתף את נכדתי נועה בסיפור חיי.