מאגר סיפורי מורשת

ילדות סבתא נולדה בבית חולים אסותא בשנת 1949. בת יחידה להוריה ורה ואביגדור. הוריה היו ניצולי שואה. היא גרה עם הוריה בלוד. הם עברו לקריית שמונה לתקופה קצרה ואחר כך למטולה בעקבות הצטרפות אביה למשטרת ישראל בתפקיד נהג תזמורת המשטרה. לאחר מספר שנים עלו לירושלים לשכונת בית מזמיל – היום קרית יובל, ולאחר כמה שנים עברו לגור במגרש הרוסים, ליד הכנסייה הרוסית והמשטרה. לאורך כל השנים את כל החופשות בילתה סבתי בטבריה, אצל סבא וסבתא שלה.

לימודים סבתא למדה בבית הספר היסודי ע"ש נחום סוקולוב, ובתיכון סליקסברג במגמת תפירה ואופנה. כשהייתה בסוף כיתה י"ב בשנת 1967, הייתה מלחמת ששת הימים, והמשפחה נשארה בבית מכיוון שלא היו מקלטים (לא התפנו למקלט). בשנת 1968 עברה עם הוריה לגור בשכונת קטמון והתחילה ללמוד בסמינר למורים.

נישואין בשנת 1969 נישאה סבתא לסבי עודד, ויחד הם הביאו לעולם שלושה ילדים: מירב, גל ורותם. בשנת 2013, לאחר שהתגרשה מסבי עודד, התחתנה עם דודיק.

סבתי עבדה כמורה קרוב לארבעים שנה. מאחר והיא אהבה ואוהבת את תחום האמנות, היא הייתה מורה לאומנות.

הקשר לשואה אימא של סבתי- סבתא רבתא שלי, לאה-  חלתה באפילפסיה. היא קיבלה את המחלה בעקבות השואה. מאחר והוריה חוו את השואה, סבתא למדה ב"יד ושם" את הנושא, וקיבלה תעודה שהיא יכולה ללמד את הנושא בבתי הספר.

כיום סבתא חיה עם דודיק במבשרת. יש לה המון חיבה לבעלי חיים, ומשום כך יש לה בגינה עשרה חתולים.

הזוית האישית

עדן: היה לי כיף מאוד ואני שמחה שיצא לנו לעשות את זה. הייתי רוצה לאחל לנו שנמשיך ככה ושנהנה, שהכל יהיה טוב ושיהיו לנו עוד הזדמנויות לעשות דברים ביחד.

ורדה: עדן נכדתי היקרה, התרגשתי מאוד כאשר ביקשת ממני להגיע אליכם, לשבת איתך ולספר לך על עצמי, על הוריי ז"ל, ועל כל המשפחה, שבחלקה הגדול נספתה בשואה. ישבנו יחד, סיפרתי לך, דיברנו, ואת שאלת שאלות והראית התעניינות רבה. הרגשתי זמן איכות בין סבתא לנכדה, ואני מברכת על היוזמה שבפגישות אלו.

עדן יקרה, אני מקווה שגם לך זמן זה תרם רבות. זכרי שתמיד אשמח לספר, להראות תמונות, וכמובן להיות איתך. אוהבת, סבתא.