מאגר סיפורי מורשת

הוריי נולדו במולדובה, בשנת 1909 למשפחות דתיות.

אבא שלי, ישעיהו שינפלד, למד בתור ילד בישיבה. בגיל 20, החליטו הוריי (כל אחד לחוד), לעלות בתור ציונים להקים מדינה ליהודים.

אבא שלי עבד בייבוש ביצות ובסלילת כבישים וחלק מהזמן היה חבר בקיבוץ שער העמקים. לאחר מכן, עבר לפתח תקווה ושם הקים את משפחתו הראשונה.

אמא שלי, הלה ויסברג, עלתה לארץ למושב חרות שבגוש תל-מונד. שם היא הקימה משפחה. המושב שלח אותה ללמוד בסמינר לוינסקי כדי שתקים את גן הילדים הראשון במושב.

בשנת 1936, התאלמנה אימי ונשארה עם תינוק בן שנה. במשך השנים, היא הייתה גננת במושב ובלילות הייתה רוכבת על סוס ומשקה שדות כדי לקיים את עצמה.

בשנת 1943, היא פגשה את אבא שלי, שהיה גרוש עם שני ילדים. הם עזבו את המושב ועברו לפתח תקווה ושם בשנת 1946, אני נולדתי.

התקופה הייתה תקופת הקמת המדינה, מלחמת העצמאות. אבא שלי והבן של אמא שלי, צביקה, התנדבו להגנה כדי לעזור במלחמה. אבא שלי עבד במחצבות תחילה בתור שכיר ויותר מאוחר היה בעל מחצבה. תקופה מסוימת הוא גם היה חקלאי וגידל כותנה ומילונים ליצוא.

בשנת 1947, כשהחלו להגיע פליטי המשפחות לאחר השואה, קיבלו הוריי לביתם את העולים החדשים ועזרו להם להיקלט בארץ.

עד שהגיעו העולים החדשים דיברנו בבית עברית בלבד, לאחר מכן, נוספה השפה היידיש לביתנו.

בשנת 1948, נולדה אחותי הקטנה, מרים וכשהייתי בת 5, עברנו להתגורר ברמת גן. ברמת גן למדתי בבית הספר "יהלום" ובתיכון למדתי ב"דביר".

בשנת 1964, התגייסתי לצבא ושרתתי בתחום ההדרכה. במשך השנים, חוויתי את כל מלחמות ישראל.

בשנת 1967, התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, כלכלה וסטטיסטיקה. לאחר כמה חודשים, החלה מלחמת ששת הימים, במלחמה ירושלים הופצצה ועברה תקופה מאוד קשה על כולנו.

עם סיום הלימודים התחתנתי ונולדו לי שלושה ילדים: טלי, אלון ודפנה.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.