מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי דינה בן שלומי נולדתי בטבריה בתאריך יא' שבט תשא"י 26.1.51.

אני הבת הגדולה במשפחה, לפעמים יש לי אחריות גדולה לאחים שמתחתי יוסף ודניאל. בבית דיברתי בעברית שפת הקודש שלנו.

הקמתי משפחה בישראל עכשיו כשגדלתי יצאתי לפנסיה והחלטתי שאני רוצה לתרום לאחרים, לכן החלטתי להענות לבקשה ולהשתתף בתכנית הקשר הרב דורי.

במפגשי תכנית הקשר הרב דורי התבקשתי להביא חפץ שנוגע לליבי ובחרתי להראות את צמיד הזהב. לפני כחמישים שנה קיבלתי מאמי צמיד זהב ומאז צמיד זה לא יורד מידי, הוא חשוב לי ויקר לליבי.

אני ומשפחתי גרנו בהתחלה בשפת הכינרת בבית קטן, משפחה קטנה וחצר גדולה. גרנו ליד השוק היו בבית שני חדרים גדולים. בשכונתנו היה בית כנסת קרוב ומרפאה די קרובה. היו לי בשכונה זו הרבה חברות ושיחקנו במשחקי ילדות. בילדותי נהגתי לשחק תופסת, מחבואים, 4 מקלות, 5 אבנים, שיחקתי עם החברות בשכונה. התחביבים שלי היו: לשיר, שרתי גם במקהלה ולקרוא.

מזכרונות הילדות שלי, אני זוכרת שהמאכל האהוב עלי היה הקוסקוס והקציצות שהכינה אמי. במשפחתי היו המון אירועים למשל: חתונות, בריתות והרבה הזדמנויות לארוחות טעימות.

אהבתי מאוד לשמוע שירם, השיר שהכי התחברתי אליו היה השיר: "באה מנוחה ליגע". זה השיר האהוב עלי ביותר ונהגתי לשיר אותו במקהלה.

אני זוכרת את כל המקומות בגן ואת הגננת. למדתי בבית יעקב ואהבתי את המורות והחברות. בבית ספר עניכן בטבריה למדתי 4 שנים כל המקצועות היו רצנים. למדנו שם איך לחיות חיי חברה. לימדתי מולדת ומדעים בבית ספר נתיב מאיר במעלות – תרשיחא

עכשיו גדלתי ואני סבתא לנכדים ונינים ממש חמודים. כעת יצאתי לאוויר העולם להיות יותר עם אמי שנמצאת עכשיו בבית אבות שתחיה בעזרת ה' עד 120.

השיר שדינה אוהבת: "שיר העמק"

הזוית האישית

שנהב ביתן, נועה נח, שירז שטרית: נהנו מאוד, לשמוע את הסיפורים של דינה ומחברתה הנעימה.